תורה כב – המשך

י – (המשך) 

 

וזה שאמרו רז"ל (ב"ק צ"ב): המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה, כי מה שצריך לאותו דבר, ואינו מבקש על עצמו, הוא מחמת שהוא בבחינת אין, והוא בחינת תחילה, היינו קודם הבריאה, ומחמת שהוא בבחינת תחילה, על ידי זה הוא נענה תחילה.

 

[לכאורה, אין לזה הענין חיבור היטב למה שלמעלה, אך באמת מבואר זה הענין היטב למעיין קצת. כי מבואר לעיל ולקמן, שבחינת תפילת הוא בחינת קודם הבריאה בחינת אין סוף, שזהו בחינת תחילה, ומחמת שזאת הבחינת היא בחינת אַין, על כן אין מי שיזכה לזה, כי אם מי שהוא בבחינת אין, דהיינו שהוא עניו באמת, ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הביטול, כאילו אינו בעולם, עד שנכלל באין סוף, ששם הוא בחינת תפילת ה’ כנ"ל. ובזה מקושר היטב, מה שמובא לקמן על מאמר רז"ל: אלעזר זעירא וכו’, שחשדוהו בגדלות, ועל כן חבשוהו וכו’, עיין שם. ולכאורה, אין קשר לענין פגם הגדלות להתורה הזאת, שלא נזכר כאן לכאורה מענין גדלות כלל, אך באמת ע"פ הנ"ל מבואר לעינים, שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוהה יותר, שהוא בבחינת כלליות באין סוף, בתחילת הבריאה – כל זה אי אפשר לזכות, כי אם ע"י ענוה באמת, שהוא בחינת אין כנ"ל. ועתה מבואר היטב קשר ענין זה "המתפלל על חבירו והוא צריך וכו’" להתורה הזאת, כי זה שמתפלל על חבירו אע"פ שהוא צריך לאותו דבר, זהו בחינת ענוה, בחינת אין. שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום, רק מרגיש צער ישראל חבירו, וע"י הביטול זה, הוא נכלל באין, שהוא בחינת תחילה, בחינת קודם הבריאה, בחינת נשמע, בחינת תפילת ה’ כנ"ל, ועל כן הוא נענה תחילה, כי הוא בבחינת תחילה כנ"ל]:

 

וזה בחינת אב ובן, מאמר וחצי מאמר. כי הנעשה הוא בחינות נגלה, בחינות תורה, בחינות ברא, בחינות בן, בחינות עדן תתאה, בחינות חכמה תתאה, בחינות חצי מאמר, כנגד הנשמע, שהוא בחינות בראשית, מאמר השלם, חכמה עילאה, עדן עילאה, בחינות אב, בחינות תפילה, בחינות נסתר. כי כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה, הוא בחינות חצי מאמר. כמו האב, כשמדבר, מדבר מאמר השלם, וכשבנו הקטן מדבר אחריו, הוא מדבר רק חצי מאמר – כן כל דרגא נגד דרנא שלמעלה ממנה, היא בחינות חצי מאמר, והדרגא שלמעלה ממנה היא בחינות מאמר השלם נגדה. וכן מדרגא לדרגא, כי כל בני אדם וחיות ועופות וצמחים וכל הדברים שבזה העולם, הם רק בחינות חצי מאמר, נגד העולם שלמעלה מזה העולם, כי הם רק רמזים לדברים הגבוהים מהם. וכן מעולם לעולם. וכן כלליות הבריאה נגד קודם הבריאה, היא בחינות חצי מאמר. כי עיקר שלימות – באין סוף, ושם הוא בחינות מאמר השלם.

 

וזה: ברא, שהוא כלליות הבריאה, הוא חצי מאמר, נגד בראשית, שהוא בחינות קודם הבריאה, בחינות תפילה. כמו בראשית – ירא בשת (תיקונים תיקון ז’), שהיא התפילה, בחינות (משלי ל"א): יראת ה’ היא תתהלל, שהוא מאמר השלם. ועל כן אמונה נקרא ירושלים כנ"ל, על שם שעיקר בניינה מבראשית, שהוא בחינת יראה שלם. כי תמן יראה, תמן שלם. בראשית, ירא בשת, מאמר השלם. כי אמונה הוא מהרועים כנ"ל, ולהרועים אי אפשר להתקרב כי אם ע"י עזות כנ"ל, ולעזות זוכין ע"י שמחה כנ"ל, ולשמחה זוכין ע"י בחינות נעשה ונשמע, שהוא בחינות תורה ותפילה וכו’ כנ"ל. אך עיקר שלימות השמחה הוא ע"י יראה, כי "וגילו ברעדה" כתיב (תהלים ב’) היינו עיקר הגילה והשמחה, היא ע"י תפילה, שהוא בחינות יראה כנ"ל, שהיא בחינות נשמע, בחינות מאמר השלם, ששם עיקר השלימות כנ"ל.

 

נמצא, שעיקר בנין האמונה, שהיא בחינות ירושלים, קריה נאמנה, זוכין ע"י תפילה, שהוא בחינות יראה, בחינות מאמר השלם כנ"ל. וע"כ נקראת האמונה ירושלים, שהוא יראה שלם. כי עיקר בניינה – ע"י בחינות יראה, שהוא בחינת מאמר השלם, שזהו בחינת בראשית, ירא בשת, שהוא מאמר השלם כנ"ל. וזה (שם י"ט): עדות ה’ נאמנה – עדות ה’, שהם העדיים הנ"ל. נאמנה, על ידה נבנית האמונה. וזה (בראשית מ"ט): משם רועה אבן ישראל, ותרגומו: אב ובן. וזה מאמר השלם, שהוא אב ובן כחדא. כי חצי מאמר הוא בחינות בן לחוד, אבל מאמר השלם הוא אב ובן כחדא, כי שם נכלל הכל, ועל ידי זה יכול לבוא לבחינות רועים כנ"ל, וזהו: משם רועה אבן ישראל, כנ"ל:

 

 

אך כשרוצים לצאת ממדרגת נעשה ונשמע זה, למדרגת נעשה ונשמע גבוהה ממנה, צריך להיות ירידה קודם העלייה, כי הירידה היא תכלית העלייה, כמו שאמרו רז"ל (עבודה-זרה דף ד’ ע"ב): לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כו’, לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה, אלא שנתן השם יתברך להם מכשול לטובת העולם, כמו שאמרו רז"ל שם: להורות תשובה. וזה (ישעיה ג’): והמכשלה הזאת תחת ידיך (שבת ק"כ גיטין מ"ג) – אלו דברי תורה, שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם. דברי תורה, הם בחינת הדיבורים שסביבות המצוה, שהם: וידבר ה’ אל משה וכו’ כנ"ל. שהם בחינת נסתר בחינות נשמע, בחינת תפילה כנ"ל. עומד עליהם – זה בחינות תפילה, כי אין עמידה אלא תפילה (ברכות ו’ ע"ב), ולעשות מהדברי התורה, שהוא בחינות נשמע, יהיה נעשה ממנו בחינות נעשה, עד שיהיה העמידה, שהיא בחינות התפילה, יהיה עליהם, היינו שיהיה לו בחינות עמידה, בחינות תפילה, בחינות נשמע גבוה יותר, כי כשיהיה מהנשמע נעשה, יהיה לו נשמע גבוה ממנו כנ"ל. וזה אי אפשר אלא אם כן נכשל בהם, כי לעלות מדרגא לדרגא, צריך ירידה תחילה, שהיא המכשול. וזה (ירמיה נ’): ביום ההוא יבוקש עוון ישראל ואיננו, כי לעתיד יהיה כולו תשובה, וע"י התשובה זדונות נעשין זכיות, ויהיה נעשה מעבירות ישראל תורה, ועל כן יבוקשו אז העוונות, כי יבקשו ויחפשו אז אחר עוונות ישראל, איך לוקחין עוד איזה עוון, כדי לעשות ממנו תורה.

 

וזהו: ואיננו, כי יהיו כל העוונות נכללין באין, היינו באין סוף, ששם העוונות נתהפכין לזכויות ע"י התשובה, שזהו בחינות ירידה תכלית העליה כנ"ל. וזה (הושע י"ד): שובה ישראל וכו’, כי כשלת בעוונך, היינו ע"י התשובה, יהיה נעשה מהעבירות בחינת מכשלה, שהוא התורה כנ"ל: