מסכת נדרים פרק ו משנה ז-ח

(ז) הַנּוֹדֵּר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יָיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לַתַּבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵּר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בַּיָּיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בַּשָּׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן:

(ח) הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבָשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין: