עניני שמירת הלשון על פי סדר פרשיות התורה – ו תמוז
ו תמוז - שמירת הלשון – חלק שני - ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות התורה - "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם": שאמר שהיו קורין לאחיהם עבדים, ושחשודים על העריות...
ו תמוז
שמירת הלשון – חלק שני
ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות התורה
בפרשת וישב
"ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" (בראשית לז, ב): שאמר שהיו קורין לאחיהם עבדים, ושחשודים על העריות, ושחשודים על אבר מן החי.
והנה הכתוב סיפר לנו, שלא דיבר זה לשום אדם, רק לאביהם, וכוונתו היה כדי שיוכיחם אביו, ואף על פי כן עשה שלא כהוגן, שהיה לו להוכיחם בעצמו מתחילה על זה, שדין הוכחה הוא אפילו תלמיד לרב, ולא לגלות לאביו. ואפשר שהיו מודים לו במה שוקרין להם עבדים [כי באמת יעקב קודם שנשאם שחררם ולקחם לנשים, כמאמר הכתוב (שם): "נשי אביו"], ששלא כדין הוא, או שהיו מראים לו על עצם החשד, שטעות הוא. ומה שאמר שחשודים על העריות, טעות היתה, שעל ידי ספר יצירה בראו גולם כתמונת אישה.
ואמרו חז"ל על זה במדרש (פרשת וישב פ"ד, ז): "פלס ומאזני משפט לה’" (משלי טז, יג), שעל כולן נענש מידה במידה. על שאמר: קורין לאחיהם עבדים, [והיינו שאם כן ראויים להמכר לעבדים, מידה במידה, עיין בקידושין דף ע, ע"ב] "לעבד נמכר יוסף" (תהלים קה, יז), ועל שאמר, שחשודים על העריות, חשדוהו כל מצרים באשת פוטיפר. ושאמר חשודין על אבר מן החי משום שלא ראה אותם שוחטים, טעות היה. והודיע לנו הכתוב (בראשית לז, לא): וישחטו שעיר עיזים במכירתו, ולא אכלוהו חי.
***
מתוך "סם החיים" השלם
פרק ט – בו תבואר החובה שלא להסיח את הדעת משמירת הלשון, ולהיזהר ולהישמר ממלכודות ופיתויי היצר האורב להחטיא את האדם בדיבורו
ו – יעמוד על המשמר לשמור לפיו מחסום
וכתיב "מי האיש החפץ חיים, נצור לשונך מרע" (תהלים לד, יג). ולפי חומר שבו וגודל עונשו, ממנו ניקח לידע עד כמה מכעיס את בוראו. ולכן לא בכוח יגבר איש לעמוד על המשמר ולשמור לפיו מחסום ויעשה עצמו כאילם מלדבר על חברו טוב עד רע. וביותר יגדל הכאב על המדברים בגנות משפחה או בגנות בני העיר או בגנות שבט מישראל, כגון ספרדים על האשכנזים ואשכנזים על הספרדים.
אין שלם בכל, אלא אחד יחיד ומיוחד יתברך שמו
וידוע מדברי רבותינו ז"ל, שהקב"ה מקפיד הרבה על המלמדים קטגוריה על ישראל, ואין לך כל עיר ומשפחה ושבט וכל איש שאין בו בר ותבן, ואין עץ בלא עשן, ואין שלם בכל אלא אחד יחיד ומיוחד יתברך שמו, ואין להאנשים לגנות לשום אדם על אשר נמצא בו דבר לא טוב, כי דרך איש ישר בעיניו, ומה יעשה הבן? הישר בעיניו יעשה לפי דעתו ולפי מה שיהיה לו עזר משדי.
רעה כפולה ומכופלת למדבר על הרבים
ומה גם שאין לכלול ולגנות כל המשפחה או כל העיר בשביל איזה אנשים מהם שנמצאו באשר לא טוב עשו. ואם גדול עונש לשון הרע להמדבר על היחיד, על אחת כמה וכמה רעה כפולה ומכופלת למדבר על הרבים. (פלא יועץ ערך לשון הרע).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור