עניני שמירת הלשון על פי סדר פרשיות – ג מנחם אב

 

וראה עוד, כי בכל מקום מצאנו שצריך לחוש לכבוד הבריות ולא לגלות קלונם, ואילו באדם זה לא חשו כלל לכבודו, ואדרבה, ראו שיתפרסם קלון האיש הזה, והכל כדי שיכנע, ויתכפר לו. כי הנה מלפנים, כשאחד היה צריך להביא נסכים לקרבנות, הוצרך לילך במעותיו לממונה על החותמות (שקלים פרק ה) והגיד לו לאיזה קרבן צריך נסכים [כי חשבון הנסכים אין שווה לכל], והיה נותן לו חותם, ובזה החותם היה הולך להממונה על הנסכים, והיה נותן לו מה שצריך. ועל החותמות היה כתוב עליהן: עגל, זכר, גדי, חוטא [היינו מצורע], כדי שידע כמה נסכים צריך לקחת. הרי שעל מצורע לא חששו כלל לכבודו, וכתבו על חותמו חוטא, ומזה היה נודע לו כמה נסכים צריך לקרבנותיו.

 

וראה עוד, שמטהרתו יש להתבונן על גודל חטאו, שהצריך הכתוב לתת מותר השמן אשר על כפו על ראשו המטהר, מה שלא מצאנו כן בשום מקום, והוא מפני שעבר בודאי על קבלת לשון הרע גם כן, ואיסור קבלת לשון הרע הוא מפני שמאמין בדעתו להלשון הרע בהחלטה, שעבר בזה על לאו שלא תישא שמע שוא. ואם כן, בודאי מלא דעתו פגמים וגנותים על כמה אנשים, ולזה הצריכה התורה לטהר את ראשו, וכדי שמכאן ולהבא לא ילך בדרך הזה עוד, וידון הכל לכף זכות.

 

 

 

 

 

ואחד שאל אותי, אמת הוא מה שאמרו חז"ל על הפסוק (תהלים נח): "האומנם אלם" – מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאילם, אבל אי אפשר לי לפעול בעצמי הדבר הזה, משום שקשה לי להיזהר. ואם כן, איך הנני ניצב בתפילתי לפני הקב"ה, כיון שפי מלא מדברים בטלים ולשון הרע ושאר דיבורים אסורים, ואיך אראה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ולדבר עמו?

 

והשבתי לו: אתה בן אדם, השואל מה יהיה איתך, כי מלאת פיך בדברים בטלים ודיבורים אסורים – באיזה פנים תעמוד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה לדבר איתו?  – אל יפול ליבך עליך! אעוץ לך עצה שבזה תציל את נפשך:

 

קודם כל תפילה ותפילה תהרהר בתשובה ותתבונן בעצמך במה בילית כל היום, ותתחרט עליהם, ותקבל עליך במחשבתך בהסכמה, שלא תחזור ותשוב לדבר דברים כאלו, ואז אפשר לך לסדר תפילתך לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה וככתוב בזוהר הקדוש, פרשת מצורע:

 

"מאן דאית ליה לישנא בישא, צלותיה עלת קמיה קודשא-בריך-הוא, דהא איתער עליה רוחא מסאבא. כיון דאהדר בתשובה וקביל עליה תשובה, מה כתיב? "ביום טהרתו והובא אל הכהן". תרגום: מי שיש בו לשון הרע אין תפילתו נכנסת לפני הקב"ה שהרי נתעורר עליה רוח טמאה. כיון שחוזר בתשובה ומקבל עליו תשובה, מה כתוב? "ביום טהרתו והובא אל הכהן". (ועיין בשמירת הלשון, שער התורה, פרק א, בהגה).

 

 

ומובטחני, שבאם תעשה כדבר הזה פעמים אחדות, לא יהיה קשה לך הדבר הזה. כשתתחרט למשל קודם תפילת המנחה, אז כמובן בין מנחה למעריב כבר תיזהר בנפשך מדיבורים אסורים, ויועיל לך גם לאיזה שעות אחר תפילת מעריב בכוח חרטה של מנחה. והסוף יהיה, שתרגיל עצמך לאט לאט להיזהר מדיבורים אסורים, עד שלא יהיה קשה לך לפרוש לגמרי מדיבורים אסורים. (זכור למרים לח"ח זצ"ל פכ"ד).