ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות – ט מנחם אב

 

 

ועתה נבאר מעט את עניין המרגלים. שלכאורה ייפלא מאוד, מהו הסיבה שהטעה אותם לירד פלאים כל כך, והטעו את כלל ישראל? וביותר מזה, שאף הסנהדרין טעו בזה, ככתוב (במדבר יד, א): "ותשא כל העדה ויתנו את קולם וגו’", ופירש רש:י: סנהדראות. ויותר מזה, שאמרו (שם יג, לא): "כי חזק הוא ממנו", ופרשו חז"ל (ערכין טו, ע"א): שכביכול אינו יכול להוציא כליו משם, ואיך אמרו שטות כזה?

 

אכן, כאשר נתבונן היטב נמצא, שכל זה הטעות של המרגלים. נמצא גם אצלנו מין יצר הרע זה. ונסביר זה העניין בסוף דברינו. אך מתחילה נדבר אודות המרגלים שהלכו לרגל הארץ. כי משה רבינו ע"ה, אמר (במדבר יג, יח): "וראיתם את הארץ מה היא", ופירש רש"י: יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין וכו’. (שם יג, יט): "ומה הארץ, השמנה היא אם רזה וגו’, ולקחתם מפרי הארץ" (שם כ) כי הארץ שאנו רואין פירותיה גדולים וטובים, היא מעלה גדולה, וכן כשאנו רואין שהיא מגדלת גיבורים וגבוהי קומה, וכן שעמה רב, הוא סימן שאוירה טוב מאוד. אבל כל זה למי שמאמין בדברי ה’, שהבטיח לתת לנו את הארץ, ובודאי לא אדם הוא להנחם. אבל מי שמפקפק בעיקר העניין ומתחיל להסתפק ולחשוב, שלנצח גיבורי כוח כאלו ועם רב כזה צריך לזה זכות גדולה מאוד, שיהיו הכל בגדר צדיקים וקדושים, ואין לנו אנשים כאלו. כל מה שהוא רואה יותר בהמדינה שאנשיה רב מאוד וגיבורים וגבוהי קומה, שצריך לתת להם מידה לגבהן, הוא הכל חסרון אצלו, ונפל ליבו על ידי זה.

 

 

 

 

והנמשל הוא דבר אמת: האדון האמיתי הוא הקב"ה, ואליהו הנביא הוא שלוחו. ואחר שיבוא אליהו, יהיה אחר כך יום ה’ הגדול והנורא, כמו שאמר הכתוב (מלאכי ג): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא", וצריכים אנו לעשות תשובה קודם שיבוא אליהו, ובודאי יקבל אותנו ברצון גמור, ואך שנקבל עלינו באמת שלא לשוב לכסלה עוד.

 

וכמו שאמר הכתוב (תהלים פה): "אשמעה מה ידבר הא-ל ה’, [ושמעתי] כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, [אך] ואל ישובו לכסלה". אבל אם נתעצל עוד מתשובה, ונמתין עד שיבוא אליהו וימות המשיח מקודם, ועל ידי זה יתגלו העוונות והפשעים של כל אחד כנ"ל, ואם כן יהיה בזיון גדול.