ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות – טז מנחם אב

 

 

גרסינן בערכין (דף ט"ו, ע"א) שבעוון לשון הרע נגעים באים על האדם, ומקשה הגמרא: והאמר ר’ ענני בן ששון, שמעיל מכפר על לשון הרע. יבוא דבר שבקול [שבפעמוני זהב של המעיל נשמעין], ויכפר על מעשה הקול? ומשני: לא קשיא, הא דאהנו מעשיו, הא דלא אהנו מעשיו. אהנו מעשיו [שנתקוטטו על ידו], אתו נגעים עליה, לא אהנו מעשיו, מעיל מכפר. ומקשה הגמרא: והאמר רב סימון משמיה דרבי יהושע בן לוי, שלשון הרע מתכפר על ידי קטורת, דתני רבי חנינא: למדנו לקטורת שמכפרת, ככתוב (במדבר ז, יב): "ויתן את הקטורת ויכפר על העם", ותנא רבי ישמעאל: על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע, יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי? ומשני: לא קשיא, הא בצינעה, הא בפרהסיא. היוצא מזה, דבאהנו מעשיו, אתו נגעים עליה, אפילו אם הלשון הרע היה בצינעה, הקטורת שהיתה גם כן בחשאי, שהיה צריך כל אדם לפרוש אז, מכפר. ואם הלשון הרע היתה בפרהסיא, מכפר על זה המעיל שהיה נשמע קולו בבואו אל הקודש.

 

וקשה, הא הקרא (במדבר יז, י):  שויתן את הקטורת ויכפר על העם, שם היה הלשון הרע בפרהסיא, ככתוב (שם ו): "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמור, אתם המיתם את עם ה’". ואפשר, שמשום זה הוצרך אהרן להוליך הקטורת אל העם בפרסום ולכפר שם עליהם, ולא היה סגי ליה בהקטורת, בכל יום שהיה בחשאי, כיון שהלשון הרע היה בפרסום. והא דלא היה סגי ליה הכפרה במעיל, שהיה לבוש בו אהרן הכהן, אפשר משום שהלשון הרע היה על אהרן גופא, ככתוב בקרא, לא אפשר להתכפר על ידי מעילו.

 

 

 

 

 

ההכנה לפסח היא לנקות פיו מלשון הרע ורכילות, כי פסח נוטריקון פה-סח, שיצא הפה מהגלות, ועל כן כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. וצריך לנקות פיו מלשון הרע, כמו שהיה במצרים שלא היה בהן דלטורין, ועל ידי זה זכו לשירה ושיצא הדיבור מהגלות. ככה היום כפי מה שמנקה עצמו מלשון הרע יוצא פיו מגלות. (ארץ צבי פרשת צו שבת הגדול).