שער התבונה פרק ח – טו טבת

 

ומידה זו מועילה לאדם גם כן לפעמים להוסיף לו ימים, אפילו אם כבר נגזר עליו שימות, ככתוב (ראש השנה יז, ע"א): "במעשה דרב הונא בריה דרב יהושע דחלש, ועל רב פפא לשיולי ביה (פירוש, לבקרו), חזא דתקיף ליה עלמא, אמר להו, צביתו ליה זודתא (פירוש, תכריכין) לסוף איתפח (פירוש, נתרפא). הוה קמכסיף רב פפא למחזיה, אמר ליה מאי חזית, אמר ליה אין, הכי הוי (מיתה נקנסה עלי), ואמר להו הקב"ה הואיל ולו מוקים במיליה לא תוקמו בהדיה". על כך צריך האדם להתדבק תמיד במידה הקדושה הזו, ויהיה לו טוב בזה ובבא.

 

 

 

 

 

עדים אנחנו היום להתעוררות הרבים ללמוד הלכות לשון הרע ורכילות, כי השפעת הקדוש בעל ה"חפץ חיים" וזכותו הגדולה גרמו להיות כבר ידוע ומפורסם בעולם גודל עוון לשון הרע וגודל הזכות למי שזוכה לטהר לשונו מטומאת שפתיים, ואף על פי כן הניסיונות גדולים כל כך, עד אשר גם אלו הלומדים הלכותיה עדיין מתלוננים כמה קשה להם להיות נקיים מן החטא ומבקשים להורות להם דרך תשובה ולהרים המכשולים אשר נכשלים בהם תמיד. (מתוך מאמר של הג"ר ממתיהו חיים סלומון שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת ליקווד, נדפס בקובץ קול התורה).