שער התבונה פרק ז – י טבת

 

ואיתא בתנחומא (פרשת שופטים) [ד] על הפסוק (טז, יח): "ושפטו את העם משפט צדק", אמר רבי יהודה ברבי שלום, שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקב"ה. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים, כיון שנמצא זכות בגדעון, שלימד עליהם זכות, מיד נגלה אליו המלאך, שנאמר (שופטים ו, יב יד): "וירא אליו מלך ה’, ויאמר לך בכוחך זה" – בכוח זכות שלמדת על בני, הוי: "ושפטו את העם משפט צדק", שיהיו מלמדים זכות על הדור. מכל זה נוכל להבין מעלת המלמד זכות לפני הקב"ה. ונעשה אחר כך מרכבה להאור של היכל הקדושה שנקרא היכל הזכות, ששם מזכירים זכותם של ישראל, ככתוב בספר החרדים.

 

 

 

 

 

אף שהוא רואה כמה אנשים חשובים שאינם זהירים בכוח הדיבור, אל ילמד מהם [ויהיה לנגד עיניו מעשה של עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא, (ובמהרש"א (יבמות דף סג) כתב שאפשר שדיברו לשון הרע אחד על חברו), שפגעה בהם מידת הדין לבסוף על שלא נהגו כבוד זה בזה]. ומכל מקום בדעתו ידון אותם לכף זכות, שלא התבוננו בחומר העניין שיש בזה. (חובת השמירה לח"ח זצ"ל פרק י).