שער התבונה פרק יג – ג שבט

 

והנה כל זה הוא למי שעדיין לא הרגיל נפשו בעוון זה, ונקל לו להינצל מעוון המר הזה על ידי עצות אלו. אבל אם הורגל בזה, וקשה לו מאוד לפרוש מעוון זה, יתנהג במחלתו הנפשית הזו כמו מי שיש לו חולי הגוף והרופא רוצה לרפאותו, הוא דורש את מקור המחלה מאין באה אליו, כדי שידע איזו תחבושת לזור על המחלה. כן הוא בעניין הנפש, צריך להתחקות על שורשה מאין באה למידה רעה זו, כדי שידע להיזהר לסור ממוקשיה עוד. והנה לעוון הזה נמצאו כמה סיבות, וסימנם: כ"ל גיהנ"ם – כעס, ליצנות, גאווה, יאוש, הפקר, נרגנות, אומר מותר. ונבאר דברינו אחת לאחת.

 

 

 

 

ואסיים בדברי הרמב"ם בתיאור ימות המשיח, וזה לשונו בסוף הלכות מלכים: "ובאותו זמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: "כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים". עד כאן לשונו.

 

הרי שרק תיקון אחד יהיה בלב כל ישראל לימות המשיח כדי שיזכו שימלא הארץ דעה את ה’ – שלא יהיה קנאה ותחרות. כן יהי רצון במהרה בימינו, אמן. (מתוך מאמר של הג"ר ממתיהו חיים סלומון שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת ליקווד, נדפס בקובץ קול התורה).