תיקון המשפט

העולם בו אנו חיים אינו מונהג על דרך המקריות, אלא על פי דברים המגיעים ממקום גבוה עם ידיעה ברורה, שהכל מתנהג על פי משפט וצדק שצריך להיראות ולהיעשות.

 

בני האדם עוברים אירועים שונים בחייהם המשתנים משעה לשעה, אירועים שבעקבותיהם דנים אותנו במשך 24 שעות ב – 24 בבתי דין של מעלה (כל בית דין כנגד כל שעה אחת מהיממה) – והכל כמובן על פי מעשיו של האדם – "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". כל דיבור מחשבה ומעשה נשקלים במאזני הצדק של בורא-עולם, שהוא בוחן כליות ולב ודן כל אדם בהתאם למעשיו, כי ה’ שופט כל הארץ.

 

נניח שבעל עסק מוזמן לתת דין וחשבון באחת מן הרשויות (מע"מ, מס הכנסה וכו’). ללא ספק שהוא יכנס ללחץ, מנהל החשבונות שלו יצטרך לעבוד ‘שעות נוספות’ כדי להכין את הדו"ח המבוקש כראוי, כדי שהפגישה עם הרשויות תעבור בשלום. דוגמא נוספת היא, נניח שאדם מוזמן לבית המשפט בגלל עבירה שעשה (אפילו קלה מאוד), הוא יתרגש וילחץ, ידאג שיעמוד לצידו עורך-דין טוב שיסנגר עליו ויוציא אותו זכאי, ותקצר היריעה מלהכיל ולפרט את התיאורים על החשש שיתלווה בזמן שיצטרך לעמוד מול השופט.

 

אלה הן תחושות שמלוות אדם בזמן עמידתו בבית דין פה בעולם הזה. אולם מה לגבי הדין שיצטרך לתת האדם בבית-דין של מעלה? הרי הזכרנו כבר, שכל דיבור מחשבה ומעשה נשקלים במאזני הצדק של הקב"ה, על כל אחד מהם עלינו לתת את דין וחשבון. כלומר, עוברים על כל קורות חייו של האדם ובודקים את מעשיו ומחדליו. מנהל חשבונות שדאג להכין דו"ח מאזן שהשביע את רצונן של הרשויות, הסניגור הטוב ביותר שיוכל לזכות את האדם בבית המשפט כאן בעולם הזה – לא בדיוק יעזרו ללקוח, בבית דין שהדברים בו נשקלים במאזני הצדק של בורא-עולם. ואמרו חכמים: "דע מה למעלה ממך, עין רואה, אוזן שומעת וכל מעשיך נכתבים בספר"- כלומר הכל מתועד, כל רגע ורגע מחייו של האדם, כל דיבור וכל מחשבה – הכל מתועד, מצולם ומוקלט ומהווה ראייה.

 

הבנת הדברים תגרום להתעוררות ותמריץ כל בר-דעת להעניק תשומת לב רבה יותר לכל מעשיו דיבוריו ומחשבותיו, עוד בהיותו בעולם הזה. לכן, בטרם נצטרך לתת דין וחשבון ביום שבו יקראו לנו להתייצב בבית-דין של מעלה, נעשה משפט לעצמנו כאן למטה. וכבר נאמר: כשיש דין למטה, אין דין למעלה! אדם ששופט את עצמו כל יום, על כל מעשה דיבור ומחשבתה, על כל רגע ורגע בחייו – לא יצטרך לתת דין וחשבון על אותו היום שבו שפט את עצמו. דבר זה נקרא תיקון המשפט.

 

לפני שנסביר מהו תיקון המשפט, נציין שדבר ידוע הוא שכל אדם שופט את עצמו כל הזמן. למשל אם הוא נכשל במשהו, טבע האדם יהיה לשפוט את עצמו ולהעיד על עצמו בזמן הכישלון שהוא לא יוצלח והוא כישלון אחד גדול, דבר שיפיל אותו בקלות לעצבות וייאוש וירחיק ממנו את ההזדמנות לנסות שוב. גישה שתמנע ממנו אפילו את הסיכוי הקטן ביותר, להוכיח לעצמו שהוא יכול להצליח. למרות שהוא שופט את עצמו, גם בדרך זו, הוא עושה משפט שגוי, כי התוצאה של משפט כזה היא עצבות, יאוש ואכזבה עצמית, ועל ידי כך הוא מקלקל את המשפט במקום לתקנו. משפט מתוקן משמעו, תיקון האדם ומידותיו. בסוף משפט שנעשה בצורה נכונה ומתוקנת, עליו להיות שמח – במשפט מתוקן הוא זוכה להבין את טעויותיו וכישלונותיו, הוא מבין מה עליו לתקן ולשפר ובכך אף להצליח, לכן הוא יוצא שמח ממשפט כזה.

 

רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מסביר נושא זה בדברים אלו:

 

"כי עיקר תיקון כל אדם הוא על ידי בחינת תיקון המשפט. כי צריך כל אדם לכלכל דבריו במשפט, שישפוט את עצמו בכל עת על כל דבר. וכל הפגמים, חס ושלום, הם בחינת קלקול המשפט, שאינו מתנהג כמשפט התורה. ועיקר קילקולו על ידי חוכמות רעות של העולם שהם בחינת פגם המשפט. כלומר, נדמה לאדם כאילו הקב"ה אינו מתנהג עמו במשפט הישר והצדק, וכאילו אי אפשר לו לעמוד בנסיון כפי שמנהיגו הקב"ה. כי רוב העולם צועקים שאינם יכולים לעבוד את השם-יתברך מחמת חסרון הפרנסה. נמצא לפי דעתם, חלילה, שהקב"ה מעוות את המשפט נגדם, שרוצה שיעשו מה שאין בכוחם…אבל האמת היא שצריך כל אחד להאמין כי הקב"ה צדיק וישר משפטו, ובודאי אינו בא בטרוניא עם בריותיו ואינו מבקש מהאדם שיעשה מה שאין ביכולתו".

 

מדברים אלו אנו מבינים שעל כל אדם ואדם עוברים נסיונות ואירועים שונים במשך חייו. כשאדם עובר נסיון של פרנסה, או כל דבר אחר שמקשה עליו את החיים, אם הוא מקבל נסיון זה בצורה שלילית, הוא גורם לקילקול המשפט ונופל לעצבות ויאוש. אולם אם הוא מקבל נסיון זה באהבה, משלים עמו ומבין שהכל לטובה – הוא מצליח לתקן את המשפט.

 

חמישה כללים שבעזרתם ניתן לקיים את תיקון המשפט כראוי:

 

אמונה – להאמין בפשיטות שהכישלון או הנפילה הם רצונו של הקב"ה. כל זמן שאדם מאשים את עצמו ואת הסובבים אותו, ולא מאמין שזה רצון הבורא, חסרה לו אמונה, מכיון שהוא מחפש מישהו שאליו יוכל להפנות את האצבע המאשימה, ולא סובר שזהו רצון הבורא.

הנסיון – הקב"ה לא נותן לאדם נסיון שהוא לא יוכל לעמוד בו. לעיתים אנשים נופלים ליאוש, מכיון שנראה להם שהנסיון שניתן להם הוא כל כך קשה והם לא יצליחו לעמוד בו. לכן הם מיד מייאשים את עצמם, נכנעים ונכשלים. אדם שמבין ויודע שהוא נמצא תחת השגחתו הפרטית של הקב"ה, היה מבין שהנסיון שניתן לו הוא מדוייק ובמינון הנכון, על כן גם יוכל לעמוד בו.

טובה נצחית – הנסיון שמולו מתמודד האדם הוא לטובתו הנצחית, וגם מקרב אותו אל הקב"ה, להכיר ולדעת אותו.

תפילה – הכל תלוי בתפילה. התפילה היא הכלי שבו משתמשים כדי לתקן את המשפט, ולמעשה, הכלי לתקן את הכל. רבי נתן מברסלב אמר: "איפה שאני רואה חיסרון – או שלא התפללו על דבר זה בכלל, או שהתפללו מעט" – כלומר, כל החסרונות של האדם נובעים כולם מחסרון התפילה.

מתנת חינם – כל דבר שאנו מבקשים מהקב"ה בזמן התפילה, עלינו לבקש שנקבל אותו כ"מתנת חינם". הבורא לא חייב לנו כלום, הכל רק ברחמיו ובחסדיו. ומי לנו גדול כמשה רבנו ע"ה, בזמן שבני ישראל היו לפני כניסתם לא"י והקב"ה לא איפשר למשה רבנו להיכנס, הוא עמד והתחנן לפני בורא-עולם 515 תפילות ותחינות ולא תלה בזכותו וצידקותו שום דבר, אלא רק התפלל והתחנן על מתנת חינם. קל וחומר אנו, שאף אחד מאיתנו לא משה רבנו, ולאף אחד מאיתנו אין את הזכויות של משה רבנו, לכן עלינו לבקש רק מתנת חינם.

כשנקיים חמישה כללים אלו נזכה לתיקון המשפט. אך לא בכך אמרנו די, כי אליהם מצטרף סוד – סוד התפילה. הרי בסופו של דבר, כל תיקון המשפט תלוי בתפילה של האדם, ואם יקיים אותה על דרך ‘מגיע לי’ כי עשיתי מצווה זו או אחרת, עליו לדעת שאת קיום המצוות הוא זכה לקיים כי הקב"ה איפשר לו והוא אף משלם לו שכר על קיומן. דבר נוסף הוא, לא כוחו הוא זה שעמד לטובתו, כי אם רחמיו של הבורא שנתן לו את הכוח לעשות את החיל הזה. מובן מכך, שתפילה המבוססת על עיקרון ה"מגיע לי" לא תניב פירות.

 

אולם אם יקיים את התפילה ויעמוד כאדם עני לפני הקב"ה, כמו שכתוב: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה’ ישפוך שיחו", ועל תפילה זו נאמר בזוהר הקדוש, שתפילה כאדם עני תמיד מתקבלת לפני ה’. ולא זאת בלבד, אלא שהיא מעלה את כל התפילות של כולם, והקב"ה מתפנה לתפילה זו כדי להשתעשע בה ביחידות. כשאדם עומד כעני לפני הבורא ומבקש מתנות חינם בלבד, ידע שתפילתו תמיד מתקיימת ובזה יוכל לקיים את התיקון המשפט כראוי.

 

זמן התפילה ותיקון המשפט, הוא למעשה זמן של חשבון-נפש. בשעה זו, כשאדם שופט את עצמו כראוי ובלב שלם, הוא ממלא את הפונקציות של כל הנפשות הפועלות בזמן משפט: דיין, נידון, עד, סניגור וקטיגור. שעה שבה האדם מטהר את עצמו, מתוודה ומתחרט על מעשיו. ואין שעה כשרה ורצויה יותר משעה זו, של חשבון נפש, כדי לזכות לרחמי שמים ולמתנות חינם מאת הבורא – כי יפה שעה אחת של תשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. בשעה זו שהוא מתוודה על מעשיו כדי לתקנם, הוא סולל לעצמו דרך לעתיד מתוקן ולחיים טובים ויפים.

 

כשאדם נוהג כך כל ימיו הוא תמיד זכאי. ויזכה אחרי 120 שנה לעבור את המשפט של בית דין של מעלה בהצלחה, כי עצם העובדה שאנו זוכים לקבל את האפשרות לשפוט את עצמו, אנו מקבלים מתנת חינם מאת הקב"ה, וזו הרחמנות והמתנה הגדולה שהקב"ה נתן לברואיו.  למרות שעובר על האדם מה שעובר עליו, למרות כל הנפילות והכשלונות הוא תמיד יוצא זכאי, ואין מתנה גדולה יותר מזו. ועל כך אמר רבי נחמן מברסלב – התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל!