איפה נמצאת העצה הכי הטובה?

 

 

כולנו זקוקים לעצה טובה בכל עת ורגע – מה לעשות ואיך לעשות, כי עיקר הקשיים והבעיות שיש לאדם מתבטאים בגלל שאין לו עצה ברורה מה לעשות. אם היתה לו עצה, והיה ברור לו שתועיל לבעיה שיש לו, לא היתה לו עוד בעיה, ומכיון שזכה לקבל עצה ויודע מה לעשות, והוא עושה מה שצריך והבעיה באה על פתרונה, כי כל הבעיה היא, בעצם, רק בגלל שאינו יודע מה לעשות. לכן אנו צועקים בתפילה: "ותקנני בעצה טובה מלפניך", וכן דוד המלך ע"ה אמר בהרבה מקומות (בתהלים): "עד אנה אשית עצות בלבבי" וכו’.."בעצתך תנחני" וכו’…

 

רוב ייסורי הנפש שיש לאדם כאשר מתרגשות עליו צרות, הם מחמת ריבוי המחשבות והדאגות העולות על דעתו. רגע אחד הוא חושב: כך וכך אעשה… ורגע אחר הוא חושב: לא, כך אעשה…אחר כך דואג: ואם יהיה כך וכך…אזי אעשה כך… וחוזר חלילה, עד שמתייגע מוחו ונמתחת נפשו, ואלו הם ייסורי הנפש של רוב בני האדם, עד שיש שיוצאים מדעתם מריבוי מחשבותיהם ר"ל. כי אם היתה ברורה לאדם הדרך בה הוא צריך לנהוג, שוב לא היו לו ייסורים כלל, מכיון שהיתה מתיישבת דעתו עליו, וביודעו בדיוק כיצד ינהג ובאיזה פעולות ינקוט, היה הולך לבטח בדרכו ומתגבר על כל מכשול.

 

על כן האדם צריך מאוד לחפש מהיכן לקבל את העצות הנכונות לחייו, בכדי לעבור את ימיו בטוב ולהפיק את המיטב מחייו על פני האדמה.

 

כמה טוב היה אם היה לאדם חבר נאמן היודע לתת לו את העצה הנכונה בכל עת ובכל מצב, ומצוי לו בכל עת, ובקי הוא ומתמצא בכל עניין ועניין, ומכיר כל מצב על בוריו בכדי לתת תמיד את העצה הנכונה. כמה ביטחון נוסך כזה חבר, כמה רגועים חייו של מי שיש לו כזה חבר.

 

דבר זה מובן מאוד אפילו בגשמיות. ניקח לדוגמא אדם הרוצה לעסוק במסחר. אם היה לו חבר נאמן בארץ רחוקה, היודע את מצב השוק והסחורות על בוריים, ויודע מהו ההיצע והביקוש, ויכול לכוון אותו בדיוק מה לקנות, ומתי ואיפה למכור, בוודאי היה מתעשר במהירות ובקלות.

 

כל שכן ברוחניות שהדבר חשוב עוד יותר. כי זה ידוע, שלא משנה עד כמה המצב הגשמי של האדם טוב, כל עוד יש לו בעיות נפשיות, שום דבר לא יועיל ויגרום לו לחיות חיים מאושרים. לכן עיקר העצה הטובה היא העצה המועילה לחיי הנפש של האדם, עצה המביאה אותו לתיקון מידותיו, ומביאה אותו לשלום עם העולם ומאורעותיו הרבים. גם הדבר ברור בלי ספק, שכאשר האדם מתוקן במידותיו ויש לו שלום בנפשו, אזי גם הגשמיות מסתדרת בד בבד, מאחר ומצבו הגשמי של האדם מושפע ישירות ממצבו הנפשי, כידוע לחכמי תורת הנפש.

 

לדוגמא: אדם מדוכא אינו יכול להצליח בעבודתו, גם אינו יכול לחיות בחברה מתוקנת או לנהל מערכת יחסים בריאה עם בן/בת זוגו וכו’…אדם כעסן מסתכסך עם כל העולם, ונסגרים לו הרבה פתחים והזדמנויות להצלחה, וכן הלאה בכל מידה ממידות הנפש. כאשר יש קלקול ברוחניות זה חייב להתבטא בקלקול בגשמיות, בסופו של דבר. גם כל המחלות מקורן בקלקול נפשי, המתח והכעס גורמים לבעיות בלב ובתיפקוד כל המערכות, המעיים מושפעות ישירות מכל שינוי במצב הרוח, וכך לגבי כל איבר בגוף האדם.

 

על פי הדברים הנ"ל מובן, שאדם חייב לחפש ולמצוא חבר נאמן ומורה דרך המכיר אותו לעומק, שידע לתת לו עצה נכונה לכל המצבים בחיים. כאמור, חבר זה צריך שיהיה פנוי ונגיש בכל עת, ומתמצא היטב בכל ענייני העולם בידיעה עמוקה ושלימה. האם ישנו בנמצא חבר כזה?

 

כאשר רבי נתן מברסלב התוודע למורו ורבו רבי נחמן זי"ע, שוחח איתו הצדיק שעה ארוכה, ולבסוף הניח ידו על כתפו ואמר לו: "מלבד זאת, עליך להתרגל לדבר עם בורא עולם כמו עם חבר טוב, ולספר לו כל שבליבך, ולבקש ממנו שינחה אותך ויוליך אותך נכוחה". כאשר שמע רבי נתן מילים אלו, ידע והרגיש שתמו כל ייסורי נפשו, כי היה בעל מחשבה, דבר המעכב את התשובה ומייגע מאוד את הנפש, ועתה, ששמע מרבו שיכול הוא להוציא את כל ספקותיו ובעיותיו מליבו, ולדבר עם בורא עולם על הכל, ולבקש עצתו ועזרתו, ידע שבא הקץ לייסורי נפשו. כי על כל דבר בלבול או ספק, יספר הכל לבורא עולם היודע תעלומות לב, ויכול להושיעו ולתקנו בעצה טובה ושלימה באמת בכל מצב.

 

אכן, עתה אנו יודעים מיהו החבר המושלם. החבר שיודע הכל ומתמצא בכל מצב שיש בחיי האדם, ויכול בודאי לתת עצה נכונה בכל עת, עצה ששלימותה אינה נגמרת רק בהצלחה בעולם הזה, אלא נמשכת ומועילה לנצח נצחים. אין זה אלא בורא העולם, מלך מלכי המלכים הקב"ה.

 

איך זוכים להתקרב ולהתחבר עם החבר הטוב הזה?

 

פשוט ביותר.

 

הוא נמצא בכל מקום, ותמיד פנוי לשמוע ולעזור. כל שעלינו לעשות הוא לפתוח את השפתיים, לנענע בלשון ולהוציא קולות מפינו, קולות המצטרפים למילים וביטויים, קולות המביעים את רחשי ליבנו העמוקים ביותר, קולות כנים, קולות פנימיים. וטוב לייחד לכך שעה בכל יום, והיא הנקראת בספרי החסידות: שעה התבודדות.

 

וזוהי עצת העצות, ישועת הישועות ומתנת כל המתנות, כאשר יש לאדם שעה התבודדות בכל יום. אין מתנה גדולה מזאת, ואין ישועה גדולה מזאת, כי העצה הזאת עולה על הכל, והיא הפתח לכל העצות שהוא זקוק להם. כי על כל דבר המעיק עליו ישיח את ליבו לפני בורא עולם, ויבקש ממנו ברחמים ובתחנונים שיעזרהו על דבר כבוד שמו, ויקרבהו לעבודתו ויושיעהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ויתן לו אמונה ושמחה, תקווה ורווחה, ברכה, הצלחה ונחמה…ומה טוב אם יוסיף הלל והודאה בריקוד ושירה, ויועיל לו בזה ובבא, ויעלהו למעלה למעלה, וירחיב נפשו הקדושה וישיב רוחו העייפה, וישקה נשמתו מיינה של תורה ויחיה יחידתו וישיבה למקורה לאור באור השכינה…

 

יהודי/ה יקר/ה אליך אני קורא: הסתכלת על השמים היום? עשית שעה התבודדות? אם לא, עדיין לא מאוחר! קום/י, צא/י מעצמך ומתהיותך, לך/י אל החבר הכי טוב שיכול להיות לך אי פעם, דבר/י איתו, בקש/י עצתו. מובטח לך שלא ישיב פניך ריקם. החיים הטובים אצלך ממש, כמו שכתוב: "כי קרוב אליך הדבר, בפיך ובלבבך לעשותו". וכמו שמסופר על אדם אחד שחיפש וביקש מאוד לדעת איפה זה הגן עדן. עד שיום אחד הוא פגש זקן עם פנים מאירות ושמחות. שאל אותו: אולי כבודו יודע, איפה זה הגן עדן? אמר לו הזקן: גן עדן…?! גן עדן בתוכי…! גן עדן בתוכי…!

 

ה’ יתברך יזכנו על דבר כבוד שמו, שיזכו כל ישראל למתנה הנפלאה הזאת – שעה התבודדות בכל יום. ובזכות זה נזכה לביאת משיח צדקנו ולבניין בית מקדשנו, ולגאולה שלימה במהרה בימנו, אמן ואמן.