חסר לך משהו!
בתחילה מנסה האדם לשאוב את כל ההתחדשויות והריגושים מכל מיני חוויות גשמיות הנמצאות בעולם הזה, אולם לחוויות הגשמיות והעולם הזה יש גבול, וכאשר נגמרים הריגושים נשארים מאוכזבים וריק...
בתחילה מנסה האדם לשאוב את כל ההתחדשויות
והריגושים מכל מיני חוויות גשמיות הנמצאות בעולם הזה,
אולם לחוויות הגשמיות והעולם הזה יש גבול, וכאשר
נגמרים הריגושים נשארים מאוכזבים וריקים.
העולם הזה מלא בבלבול ומבוכה. אם רק יתבונן האדם על ריבוי הדעות שיש בכל נושא ונושא, בין אם זה בנושאים מדעיים, רפואיים, טכניים, מדיניים וכיוצא בזה מענייני העולם הזה, ואם בענייני השקפה ואמונה, עלול הוא למצוא את עצמו נבוך מאוד ומבולבל.
רוב בני האדם אינם מנסים לפתור וליישב את כל הריבוי הזה, ומסגלים לעצמם איזו השקפה ודעה הנוחה להם שמקבלת חיזוק ועידוד מהסביבה הקרובה להם, ובכך יכולים הם לחיות בצורה נורמלית יחסית ובלי מבוכות ויסורי נפש.
אולם ישנם בני אדם שמידת האמת הבוערת בהם אינה נותנת להם מנוח מלחקור, לברר ולמצוא מה היא הדרך, ומה היא האמת שעל ידה ימצאו תירוץ והסבר לכל הספיקות והקשיים שיש להם בהתמודדות היומיומית עם החיים על כל ריבוי הרוחות הנושבות בהם – פעם לכאן ופעם לכאן.
דבר זה בולט אצל בני הנעורים ש'מחפשים את עצמם' בכל מיני כיוונים בלתי שגרתיים ואף מסוכנים, אין זה אלא בגלל הרוח הרעננה שבקרבם שאינה נותנת להם להתעלם מהשקר שהם פוגשים על כל צעד ושעל, ומחמת שעדיין לא הזדקנו ונחלו אכזבות וכשלונות רבים, לכן עדיין הם מאמינים שיש ביכולתם למצוא מענה לצמאון שיש להם בנשמה, ולזכות לחיות חיים יפים של אמת בעולם הזה.
אולם ברבות השנים כאשר חיפושיהם אינם מעלים את מה שציפו לו, הם מתייאשים מלחפש ובמקרה הטוב חוזרים לאחת מהמסגרות המוכרות והמקובלות שיש לבני העולם וחיים להם את חייהם בשגרה זו או אחרת, ואת הצימאון לאמת ובקשת האושר הם מדחיקים ומכסים וכובשים אי-שם בנבכי נפשם, וככל שמצליחים הם יותר לכבוש ולהמית את רוח החיים וההתחדשות, כך פחות היא מפריעה להם להתרצות לחיים שהם בעצם שינה ותרדמה ומיתה ממש.
רוח החיים של האדם שואפת להתחדשות מתמדת, לעליה מדרגה לדרגה בלי הפסק, לגילויים והשגות מאירות ומרעננות וכהנה התפתחויות של צמיחה ולבלוב. בתחילה מנסה האדם לשאוב את כל ההתחדשויות והריגושים מכל מיני חוויות גשמיות הנמצאות בעולם הזה, אולם לחוויות הגשמיות והעולם הזה יש גבול, וכאשר נגמרים הריגושים נשארים מאוכזבים וריקים, ואחרי שמנסה האדם שוב ושוב לשאוב לו חיות והתעלות מענייני העולם הזה ואינו מוצא מאומה, אזי הוא נסוג לאחור ומתרצה לחיות חיים קטנוניים וריקים. ויש כאלה עקשנים, שעד זקנה עדיין מאמינים ומשתדלים בכל כוחם ליהנות מכל תאווה ודמיון שיש לעולם הזה להציע להם, ועד לפתח הקבר אינם פוקחים את עיניהם לאפסיות של כל העולם הזה.
אבל יש גם כאלה שזוכים למצוא את האמת! את השם יתברך, את האמונה השלימה, את התורה הקדושה. מי הם? מדוע זכו? הנסתרות להשם אלוקינו… וחנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר ארחם, אף על פי שאינו כדאי, אף על פי שאינו זכאי… לכאורה הקדוש ברוך הוא לפתע פתאום מחליט לרחם על האדם ולקרב אותו אל האמונה. מדוע את זה ולא את זה? נסתר ונפלא מבינתנו.
מה שכן בידינו לעשות, הוא להתעורר ולהבין שהאושר והפתרון לכל הבלבולים, המבוכות, היסורים והקשיים, הוא רק על ידי אמונה, וצריכים אנו להתגעגע מאוד אחר האמונה, ולבקש ולהתחנן הרבה לפני בורא עולם, שיתן לנו אמונה, שיקרב אותנו אל האמונה, שיזכה אותנו לאמונה. מן הסתם הבורא שהוא רחום וחנון, רואה את ליבו של האדם המבקש אותו ומחפש אחר קירבתו באמת, ובבוא הזמן הוא מקרב גם אותו, העיקר שלא יתייאש האדם מלחפש את השם, שלא יסוג לאחור – לעפרוריות העולם הזה, וגם לא יפקיר עצמו לרדוף אחר תאוות ועוונות בשביל למצוא לו חיות.
לב היהודי הוא אש בוערת, מצד אחד אסור לו לתת לאש הזאת להיכבות לעולם, כי אש זו היא חיותו ושמחתו הנצחית, אולם חייב הוא לנתב את האש הזאת לנתיבים הנכונים, כי אם יבער באש זו אל תאוות העולם הזה, אז או שהוא יישרף על ידה או שהיא תכבה לו אחרי שיגמר לו כל השמן, שהוא החיות האלוקית הנמצאת בכל דבר.
אבל על ידי התורה והמצוות יכול האדם לבעור כראוי במידה, לחיות, להתעלות ולצמוח בלי סוף בשמחה ובחיות כראוי, כי התורה והמצוות כולם הם שיעורים ומידות נכונות למצוי כוחות הנפש של האדם ולהשלמת צלם דמות תבניתו העליונה כפי הראוי לו. וגם זה רק כאשר עוסק בתורה ובמצוות עם אמונה, ועובד הרבה על אמונה פשוטה, כי גם בתורה ובמצוות אם אינו עובד על אמונה יכול הוא להיכבות וליפול לעפרוריות ושיעמום ח"ו, כי שורש חיות הכל הוא האמונה, ובריאת העולם וקיום העולם הוא על ידי האמונה, כמו שכתוב "וכל מעשהו באמונה", ולכן בכל אשר יעשה האדם, רק אם יש במעשיו אמונה, אזי יש לו חיות ושמחה, ברכה והצלחה.
רבינו הקדוש אמר שבאחרית הימים יצעקו הרבה על אמונה ומעטים יטו את אוזנם לקול הקורא לשוב אל האמונה. מעטים ממש, גם בקרב אותם השומרים תורה ומצוות. כי על האמונה הפשוטה והברורה יש הרבה הסתרה, וכל מלחמת היצר הרע באדם היא להרחיקו מהאמונה, כי יודע הוא שעל ידי אמונה האדם ייטהר מכל הטומאות ויזכה לכל טוב לנצח נצחים, לכן הוא נותן לאדם הרבה עניינים לענות בהם ובלבד שלא ישים דגש על האמונה בחייו.
לכן, כל החפץ בחיים יבחר להיות מהמעטים הללו המטים את אוזנם לאמונה ומבקשים אותה בכל כוחם, ויזכה הוא וכל הנלווים אליו וכל התלויים בו לחיים טובים ולשלום אמן סלה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור