זה לא מה שביקשו ממך!
מה ביקשנו ממך, שתטפס על הרים ותלחם עם דרקונים? שתשבור חומות בצורות בידיים חשופות? בסך הכל דבר אחד ביקשנו ממך!
מה ביקשנו ממך, שתטפס על הרים ותלחם
עם דרקונים? שתשבור חומות בצורות בידיים
חשופות? בסך הכל דבר אחד ביקשנו ממך!
אמרו חז"ל (סנהדרין לז): צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. משל לאורחים הנהנים מסעודה טובה, אורח טוב מה הוא אומר: כל מה שטרח בעל הבית, בישל ואפה וכו’ הכל עשה בשבילי, אם כן צריך אני להכיר לו טובה. והוא מודה לבעל הבית מאוד על האירוח. ואילו אורח רע מה הוא אומר: כל מה שטרח בעל הבית עשה בשביל עצמו ובשביל בני ביתו ואני רק נהנה דרך אגב. והוא אינו מעריך את האירוח של בעל הבית.
כך הוא אדם החי בעולמו של הקדוש ברוך הוא, צריך הוא לומר: כל מה שיש לי, הכל עשה הקדוש ברוך הוא במיוחד בשבילי. ולא יחשוב שהבורא ברא עולם והוא נהנה ממנו בדרך אגב – במקרה.
לדוגמא: אם יש לך נעליים אין זה משום שכבר קיים עולם ויש בו מפעלים ליצור נעליים, חנויות נעליים וממון לקניית הנעליים, אלא הקדוש ברוך הוא משגיח עליך ועל כל אחד כעל בן יחיד, והוא ראה את חסרונך ודאג והשגיח עליך באופן פרטי שיגיעו לידיך נעליים אלו – הוא דאג לגדל את הבהמה שממנה בא עור הנעליים, ושיעמדו הפועלים לחתוך את העורות ולהדביק הסוליה וכו’ ושיהיה לך את הכסף בשבילם וכן הלאה. כללו של דבר – שלא יחשוב האדם שהעולם קיים והוא רק נהנה ממילא ממה שיש בעולם (לא יהיה אורח רע), אלא ידע שבכל רגע ורגע הקדוש ברוך הוא מקיים את כל הבריאה בשבילו, בשבילו ממש.
והנה ידוע, שכל החסרונות שיש לאדם הם בשביל לרמז לו על מה הוא צריך להתפלל, ועל ידי שמתפלל על חסרונות אלו הוא מתקן את הדברים שבשביל לתקנם הוא בא לעולם. נמצא, שאין החסרונות של האדם מקריים או טבעיים, אלא הם מדוייקים בתכלית הדיוק כפי התיקון של אותו אדם, כי הוא צריך להתפלל על חסרונות אלו דווקא ולא על חסרונות אחרים, משום שדרך התפילה על חסרונות מסויימים אלו הוא יתקרב לידיעת אלוקותו יתברך כפי שורש נשמתו.
לדוגמא: ישנה נשמה שצריכה להשלים אורה דווקא על ידי שיהיה לה חסרון בממון, ועל ידי שיתפלל אותו אדם על בטחון בפרנסה, או על הסתפקות וכדומה, על ידי זה דווקא הוא ישלים את אור נשמתו ודבקותו באור השם. ויש נשמה שאינה צריכה לחסרון ממון בשביל תיקונה אלא צריכה היא חסרון בבנים, ועל ידי התפילה על בנים היא תשלים את מה שחסר לה ותדבק באור השם.
יתרה מזאת, ישנם גם חסרונות שאינם נוגעים ישירות לאדם, כגון חסרונות כלליים שיש בעולם, וגם עליהם צריך האדם להתפלל בשביל להשלים את תיקונו, כי כל חסרון הבא לידיעתו שייך לתיקונו וחייב הוא להתפלל עליו בשביל להשלים את אור נשמתו.
אדרבה, כאשר האדם מתפלל על החסרונות הרחוקים מגופו, כגון שמתפלל על חברו, הוא מתקן בזה יותר מאשר כשמתפלל על עצמו, כמו כאשר מסובבים גלגל על ידי מנוף, שככל שהמנוף רחוק יותר מנקודת המרכז כך פעולתו יותר משמעותית.
לדוגמא: באופניים עם הילוכים, ככל שהשרשרת עוברת על גלגל שיניים גדול יותר במקום הדוושות, אזי מהירות הנסיעה גודלת, אולם זה גם יותר קשה לסובב כך את הדוושות, וזה מסביר את הקושי שיש בתפילה על אדם אחר, ויש פעמים שצריכים דווקא את הגלגל שיניים הקטן וכו’. כך יש פעמים שצריכים להתפלל על הרחוק ממך ופעמים שחייבים להתפלל על הקרוב לך וכו’.
מכאן אנו באים לפירוש של רבינו הקדוש למאמר חז"ל שאנו עוסקים בו – צריך כל אדם לומר וכו’.
וזו לשון רבינו ( ל"מ תורה ה’):
"כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי. נמצא, כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם…"
ניתן להבין את דברי רבינו בשני היבטים:
האחד – שמאחר וזהו העולם שלי, כי הוא נברא בשבילי, הרי שכמו בכל דבר השייך לי, יש לי אחריות עליו שיפעל כראוי, כמו אדם שיש לו מכונית, אזי צריך הוא לדאוג לתקינותה, לטפל בה ולתקן תקלות וכדומה. כך אם רוצה אני לחיות בעולמי וליהנות בעולמי, צריך אני להתפלל שיהיה הכל על תיקונו ולטפל בבעיות שיש בו.
השני – להבין את דברי רבינו ש’כל העולם נברא בשבילי’, פירושו – בשביל התיקון שלי. דהיינו, שכל פרט בעולם שאינו כראוי מרמז לי על חסרון השייך לי, כי אם הייתי מתוקן כראוי היה גם עולמי מתוקן כראוי, ולכן חייב אני למלאות חסרון זה בשביל התיקון שלי, על דרך מה שהובא בתחילת המאמר, שלא סתם באים לידיעתי חסרונות אלו דווקא, אלא הם מכוונים במדוייק לכך – שעל ידי שאתפלל עליהם יתמלא אור נשמתי בידיעת אלוקותו יתברך דווקא באופן ובציור ובצבע המסויימים הללו.
היוצא מדברינו, שעיקר עבודתו של האדם בעולם הזה היא להשלים חסרונות על ידי תפילה. נמצא, שהתביעה היחידה שיש על האדם היא מדוע הוא לא מתפלל מספיק. מדוע הוא מתרשל בתפילה. אין התביעה על עצם החסרונות שיש לו, הן ביראת שמים והן לגבי חסרונות אחרים, כי אדרבה – חסרונות אלו מכוונים בהשגחה פרטית לפי תיקונו, אלא עיקר התביעה היא: למה אתה מתרשל ומתעצל בתפילה.
הקדוש ברוך הוא נתן לאדם כלי נפלא להשלים כל חסרונותיו וחסרונות העולם כולו – התפילה, ועל כן צריכים אנו להשתמש בכלי רב עוצמה זה.
איך נרגיש אם אחרי מאה ועשרים שנה, כשנצא מהעולם הזה ונעמוד לפני השם יתברך, הוא יראה לנו כמה חסרונות יכולנו למלא על ידי תפילה פשוטה וישאל אותנו: מדוע לא התפללת על חסרון זה? ועל חסרון זה? וזה? וזה?
מה נענה לו?
על כל תביעה יכול האדם לענות: לא היה לי כח להתגבר על היצר הרע. אבל כשיגידו לו: עזוב את היצר הרע לרגע. בסדר. לא באים אליך בטענות שהיה לך יצר רע כזה או אחר, אבל למה לא התפללת על זה? מה ביקשנו ממך, שתטפס על הרים ותלחם עם דרקונים? שתשבור חומות בצורות בידיים חשופות? בסך הכל דבר אחד ביקשנו ממך: שתראה מה הם החסרונות שבך, שבסביבתך, ושתתפלל עליהם. לא ביקשנו יותר מזה, גם זה קשה?
ואם יאמר האדם: כן, זה קשה! להתפלל זה קשה יותר מלטפס על הרים, וגם כאן ישנה התגברות – ואולי עוד יותר – של היצר הרע.
התשובה תהיה: גם על זה בעצמו היה עליך להתפלל – שתזכה להרבות בתפילה ולמלאות כל חסרונות העולם על ידי תפילתך. אם היית מתפלל על התפילה כל חייך ולא היית מגיע לתפילה על שאר החסרונות שהיו לך, לא היתה נגדך שום תביעה, כי מה בידך לעשות? ויתרה מזאת, מאחר וזה היה החסרון העיקרי שלך, שאינך יכול להתפלל, סימן הוא שזה הוא תיקונך – להתפלל על התפילה, ונמצא שעשית מה שמוטל עליך לעשות – להתפלל על מה שחסר לך, ובזה אתה משלים את החסר לך באור הנשמה.
בידיעת הכללים הבאים יוכל האדם לנתב את חייו הישר לתיקונו הנצחי כחץ למטרה, ויתקן את כל מה שחסר אצלו, ואצל כל הנלווים אליו, ואצל כל התלויים בו, ואצל כל העולם כולו:
א. תפילה – פירושה אמונה, ואמונה פירושה תפילה.
ב. חסרון – פירושו חסרון תפילה, וגם חסרון תפילה ממלאים על ידי תפילה.
ג. כל חסרון שלא יהיה, בא בהשגחה פרטית בשביל לרמז לי על מה אני צריך להתפלל בשביל התיקון שלי והשליחות שלי בעולם.
ועל זה אמר רבינו הקדוש: "כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי, וצריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם להתפלל בעבורם…"
יהי רצון שנזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן ואמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור