וכשזה באמת מציק – מה עושים?
בעת שמחתו צריך האדם לרדוף אחרי היגון והאנחה ולהכניסם לתוך שמחתו ולהפוך גם אותם לשמחה!
בעת שמחתו צריך האדם לרדוף אחרי היגון
והאנחה ולהכניסם לתוך שמחתו ולהפוך גם
אותם לשמחה!
אמר שלמה המלך, עליו השלום, החכם באדם: דאגה בלב איש ישיחנה. ופירשו רבותינו בגמרא שני פירושים: האחד – שיסיח את דעתו מדאגתו, והשני – שישיח את דאגתו לחבריו וישתף אותם בצערו.
רבינו כותב בליקוטי מוהר"ן, על הפסוק "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה", שכאשר האדם שרוי בשמחה, אזי הדאגות והיגונות שלו עומדים מן הצד עד שתרד שמחתו ואז הם חוזרים אליו, לכן צריך האדם בעת שמחתו לרדוף אחרי היגון והאנחה ולהכניסם לתוך שמחתו ולהפוך גם אותם לשמחה, וזו שלימות השמחה. וזה פירוש "ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה", שהיגון והאנחה רוצים להשאר על מקומם ואינם מעוניינים להפוך לשמחה ולכן הם בורחים, אבל "ששון ושמחה ישיגו" שצריך לרדוף ולהשיג אותם ולהכניס אותם לתוך השמחה.
למעשה, גם כאשר אדם בשמחה תמיד טמונות בליבו אנחות ודאגות שהוא אינו מודע להם כל כך, וכל שכן כאשר הוא אינו שמח, שכל הדאגות הללו מכבידות עליו מאוד ומחשיכות ממנו את אור העולם ויופי החיים, וזו הסיבה לכל המחלות והמחושים שכולם באים מקלקול השמחה, כמו שרבינו כותב במקום אחר.
על כן, כל בר דעת לא יתן לדאגות שלו להצטבר ולהעיק על ליבו, אלא תיכף שיש לו איזו דאגה מיד ישליך אותה על השם יתברך, כמו שכתוב: "השלך על השם יהבך (המשא שלך) והוא יכלכלך". ואין לאדם לחכות שתהיה לו דאגה גדולה ומוחשית, אלא צריך הוא לפשפש בליבו ולמצוא את אותן דאגות קטנות העולות על ליבו תדיר, ולהשליך אותן על השם. וכיצד הוא משליך אותן על השם? על ידי שמתפלל ומבקש מהשם יתברך שיעזור לו ויקח את עולן מעליו.
לדוגמא: אדם רוצה לנסוע לאיזה מקום, מיד עולה בליבו דאגה קטנה בעניין הנסיעה, כגון שמא יאחר את האוטובוס, או שהדרך תהיה קשה, ועוד כהנה דאגות שאינן מורגשות כמעט, אלא שבמשך היום הן מצטברות ומעיקות עליו. לכן צריך שיהיה האדם מודע להן ותיכף שעולה על ליבו דאגה קטנה מעין זו מיד יתפלל: רבונו של עולם תעזור לי שלא אאחר את האוטבוס, והרינו משליך את כל הנסיעה הזאת עליך שהכל יהיה כרצונך הטוב וכדומה.
כך יעשה בכל רגע ורגע בחייו ובזה יהיה ליבו תמיד נקי מדאגות. ובנוסף, על ידי זה הוא יהיה דבוק באמונה ובהשגחה שעל ידי זה באמת ילך לו הכל בקלות רבה. וזהו הפירוש של "דאגה בלב איש" – כל דאגה ולו הקטנה והזניחה ביותר, מיד "ישיחנה" – ידבר עליה עם השם ויבקש את עזרתו.
על ידי שאדם עושה זאת הוא מקיים את דברי רבינו על הפסוק "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה", כי הוא רודף כל הזמן אחר אותן יגונות ודאגות ומכניס אותם אל השמחה, אל האמונה וההשגחה. התועלת של עצה זו היא גדולה עד מאוד משום שעל ידי הנהגה זו האדם מונע מעצמו ליפול לדאגות גדולות, כי כל הצרות והדאגות הן אך ורק מחמת חסרון אמונה ושמחה, וכאשר האדם הולך בדרך זו שתיארנו כאן, ובודאי גם מודה להשם יתברך כאשר הוא מצליח את דרכו ואת עסקיו, אזי הוא ניצול מכל הצרות וזוכה לחיים מאושרים, והוא אף זוכה להינצל מכל החוליים, ובפרט מכאבי לב וכדומה הבאים כולם מדאגות ר"ל.
השם יתברך יזכינו להשליך עליו את כל הדברים המעיקים עלינו ונחיה באמונה ובשמחה, אמן כן יהי רצון.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור