כוחה של האישה

 

 

רבינו הקדוש אמר פעם לאנשיו: מדוע אין אתם מקרבים את נשותיכם לדרך החסידות, ויהיו גם הן חסידות כמותכם? הלא אם יהיו הן חסידות, יהיו לכם לעזר רב בעבודת השם ואף לכם יהיה יותר קל בעצמכם ללכת בדרך החסידות.

 

משיחה זו למדנו, שעל פי דעת רבינו נחמן מברסלב אין שום הבדל בין איש לאשה, וכמו שכל אחד ואחד מישראל ראוי לו ללכת בדרכי החסידות, דהיינו לעבוד את השם יתברך בכל לב ונפש, ללמוד ספרי רבינו ולקיים את כל עצותיו, לעסוק בתפילה והתבודדות וכד’, כך ראוי גם לכל אשה להשתדל ביותר בכל אלו ויכולה גם היא לזכות למעלות רבות ולסיעתא דשמיא בכל ענייניה.

 

התפקידים הרבים של האשה בבית, אינם צריכים למנוע אותה מלהתקרב גם היא אל השם, אל עבודת התפילה, עבודת המידות וכד’, ההיפך הוא הנכון, כי לכל אשה יש כוחות מיוחדים ותבונה עמוקה שעל ידם היא יכולה להגיע למעלות רמות אף יותר מהגברים, וכל אשה יכולה להיות חסידה גדולה בזכות עצמה מבלי שזה יפריע כלל לתפקידה כאשה וכאם, אלא אדרבה דרך החסידות אך ורק תעזור לה ותקל עליה את עבודתה ותאיר את חייה באור האמונה.

 

ועוד, יכולה האשה המשכלת בדרכי החסידות, להוות עזר לבעלה בעבודת השם שלו, בנוסף לעזרתה הרבה בטיפול בבית ובילדים, כי בזכות הבינה היתרה שלה היא מבחינה בדברים שהבעל אינו שם לב אליהם, והיא יכולה להפנות את תשומת ליבו אל אותם דברים בכדי שיתקנם, וגם לעסוק בעצמה בתפילה על אותן נקודות.

 

ובאמת, התורה מלאה בסיפורים על האמהות הכשרות והטהורות של עם ישראל שהיו עוסקות בעבודת השם יומם ולילה. מי לנו גדולה משרה אימנו, שאמרו חז"ל שהיתה מעלתה בנבואה יותר גבוהה מאברהם אבינו, כמו שכתוב (מגילה יד): אמר רבי יצחק: יסכה זו שרה. ולמה נקרא שמה יסכה? – שסכתה ברוח הקדש, שנאמר (בראשית כ"א): "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה".

 

וכן שאר האמהות היו גדולות בנבואה והיו עושות ניסים ומופתים. היו מדליקות את הנר והיה נשאר דולק כל השבוע, והשכינה היתה שורה על אוהלן, והמים היו עולים לקראתן בבאר, ובודאי עסקו הרבה בעבודת השם על מנת להגיע למדרגות גבוהות כאלו.

 

ומרים הנביאה? בזכותה אנו קיימים. שכאשר ראה עמרם את הגזירות הנוראות של פרעה, להרוג כל זכר שנולד, עמד וגירש את אשתו ואחריו עשו כן כל ישראל. אמרה לו מרים, שהיתה בסך הכל בת שלוש שנים: אבא, גרוע אתה יותר מפרעה, שהוא גזר על הזכרים בלבד ואתה גזרת גם על הנקבות, ואמרו חז"ל שהיתה מתנבאה ברוח הקודש ואומרת: עתידה אימי שתלד בן שיושיע את ישראל. מיד עמד אביה והחזיר גרושתו, ונולד להם משה רבינו.

 

ואמרו חז"ל, שכאשר נולד משה, נתמלא כל הבית כולו אורה, עמד אביה ונשק למרים על ראשה ואמר לה: בתי נתקיימה נבואתך.

 

ובודאי כל אמותינו הקדושות היו עוסקות ביותר בתפילה והתבודדות, שהרי כל הלכות תפילה כולן נלמדו מתפילתה הזכה של אשה, הלא היא חנה, אם שמואל הנביא, שמדעתה הבינה מה היא הדרך הנכונה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, דהיינו להתפלל בלחש, ובעמידה, להרחיק ארבע אמות מן היושבים וכו’, שהנהגות אלו נקבעו בשולחן ערוך כהלכה לדורות!

 

וכן היא ידעה בחכמת הנשים שלה כיצד לרצות ולפייס את הבורא, ולטעון אליו טענות חזקות שיזכה אותה בבן המאיר את העולם בתורתו ובמעשיו הטובים. וכך אמרה לפניו: רבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עיניים לראות, ואזניים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידיים לעשות בהן מלאכה, רגליים להלך בהן, דדיים להניק בהן; דדיים הללו שנתת על ליבי למה, לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן…

 

ואמרו חז"ל על הפסוק (משלי יד): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ", מי זכה לו ללפידות שיהא חלקו עם הכשרים ויבוא לחיי העולם הבא? הוי אומר דבורה אשתו, עליה נאמר ‘חכמות נשים בנתה ביתה’, ועל איזבל בת אתבעל נאמר ‘ואיולת בידיה תהרסנו’.

 

עוד מובא, שכאשר עלה משה לקבל תורה בהר סיני אמר לו השם יתברך (שמות יט): "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" ונשאלת השאלה: מהו כפל הלשון "תאמר לבית יעקב" ואחרי כן "ותגיד לבני ישראל"?

 

ודרשו חז"ל: תאמר לבית יעקב – קודם תצווה את הנשים, ותגיד לבני ישראל – ורק אחר כך תצווה את הגברים. ומה ראה הקדוש ברוך הוא לצוות את התורה לנשים קודם? על כך נתנו חז"ל כמה תשובות שכולן חיזוק גדול לנשות ישראל היקרות.

 

תשובה אחת היא, שהנשים הן זריזות וממושמעות, והן לבטח יזדרזו לקיים את המצוות יותר מאשר הגברים, לכן טוב לצוותן תחילה והן כבר ימשכו את הגברים לקיים גם הם את המצוות.

 

תשובה אחרת היא, שכל התורה תלויה בנשים, מאחר והן השולחות את ילדיהם ללמוד תורה, והן המקבלות את פניהם בשובם מן החיידר, והן הנמצאות רוב שעות היום עם הילדים ומחנכות אותם ללמוד תורה ולקיים מצוות, ומאחר והכל מתחיל מהן, על כן ראוי לצוות עליהן תחילה.

 

תשובה אחרת היא, שהקדוש ברוך הוא ראה שכאשר הוא ציווה על אדם הראשון תחילה ורק אחרי כן על חווה, יצאה מזה תקלה ולא קיימו את מצוותיו, על כן במתן תורה הוא הלך בסדר הנכון יותר –  תחילה הוא ציווה על הנשים ורק אחר כך על הגברים ובכך הבטיח שתתקיים התורה.

 

עוד מובא על הפסוק (ישעיה ב): "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְקֹוָק" מהו לכו ונלכה? די היה לאמר ‘לכו’ לבד או ‘נלכה’ לבד, מדוע כפל הלשון? גם על זה דרשו חז"ל שמדובר על ציווי כפול, הראשון לנשים ורק אחר כך לגברים, וגם כאן מסיבה דומה, שבודאי אם הנשים ילכו באור ה’, גם הגברים ילכו אחריהן, אבל אם הן לא תלכנה באור השם, אזי הגברים לא ילכו גם הם באור השם.

 

מכל אלו אנו למדים שהכח האמיתי והיסוד של קיום התורה והמצוות עומד על הנשים דווקא ולא על הגברים, ואף שהגברים לכאורה מצווים על הרבה יותר מצוות, אף על פי כן הבסיס לכל עבודתם הוא הנשים הכשרות העומדות מאחוריהם ההולכות בדרכי התורה בתמימות. וכן העידו כל גדולי ישראל בכל הדורות, שאת הכח שהיה להם לעסוק בתורה ולקרב את עם ישראל הם שאבו מאמותיהם שחינכו אותם בהרבה חום ואהבה והירבו בתפילה עליהם, ובעיקר מנשותיהם שדחפו אותם הרבה לעסוק בעבודת השם. 

 

עתה מובנת מאוד השיחה של רבינו הקדוש: מדוע אין אתם עושים את נשותיכם חסידות? כי  כאשר גם האשה היא חסידה, והיא שואפת ביחד עם בעלה ללכת בדרכי החסידות, אזי הם תומכים זה בזו לעסוק בעבודת השם והם זוכים ביחד להתעלות בדרכי השם, מה שאין כן אם האשה רחוקה מבעלה, ואין היא מבינה ומזדהה עם דרכו, אזי קשה מאוד שלא יהיו ביניהם מחלוקות, כאשר הוא רוצה לקום בחצות ולצאת להתבודדות, או שרוצה ללכת לקברי צדיקים וכיוצא בזה הנהגות של חסידות, שכל אלו הם לצנינים בעיני אשתו.

 

וזהו שתמה רבינו הקדוש על חסידיו: מדוע אינכם מקרבים את נשותיכם? מדוע אינכם לומדים איתן ומאירים להם את האור הנפלא של החסידות? כי מלבד מה שזה יעזור לכם בכך שתוכלו ביתר קלות ללכת בדרכי החסידות בלי מניעות והתנגדויות, בנוסף לכך יזכו גם נשותיכם להתקרב אל אור השם, אל עבודת התפילה והאמונה, ומה גם שלהן כשרון טבעי לכך, וכל עניינן הוא אמונה, וכל זה יחזק את יסודות הבית בצורה עמוקה וגדולה ביותר – מדוע להפסיד רווח גדול כל כך בגלל איזו דעה קדומה ואווילית שלנשים אין שייכות לעבודת השם?

 

וזהו הדבר שהניענו לכתוב מאמר זה שהוא כעין הקדמה לנושא החשוב והנכבד הזה, כיצד לזכות שיהיו שני בני הזוג חסידים, ויהיה הבית כולו מאיר באור החסידות הנפלא, דבר שבודאי יביא להשראת השכינה בביתם ובעולם כולו, ויזכו הם וצאצאיהם וכל התלויים בהם והנלווים אליהם לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו, אמן נצח סלה ועד.