המכירה הגדולה עכשיו בעיצומה!

זה בדיוק אותו דבר. כמו שאנו קונים בכסף
את האוכל והבגדים, כך קונים מבורא עולם
את מה שאנו צריכים. תקופת המכירה הגדולה
בעיצומה, אל תפספסו!

 

 

אלול, זה החודש לערוך בו את הקניות הגדולות. נכון, כל השנה אפשר וראוי ורצוי מאוד לעשות זאת, ולא לחכות עד 'לרגע האחרון'. אולם בחודש אלול יש משהו מיוחד: המלך יוצא אל העם!

 

וזה אומר שניתנת לנו אפשרות לפנות אליו לא רק בארמונו, אלא מחוצה לו. לא צריך לבקש "אישור כניסה" או להגיש בקשה "בשלושה העתקים". בחודש אלול יש אפשרות 'לדלג' על כללי הפרוצדורה הזו ועל "הרשמיות והפורמאליות" ולפנות אל המלך ישירות, כי הרי זה רצונו עתה. ולומר לו מה אנו צריכים, מה אנו מבקשים (ברוחניות ובגשמיות). בקיצור, כל בקשה העולה בליבנו – זה הזמן לבקש אותה. והוא, מלכו של עולם, שרוצה לשמח את נתיניו, מלמד אותנו בזאת על אהבתו העצומה אלינו.

 

אז מה עושים? איך קונים?

 

פשוט מאוד, אולי לא חשבתם על זה, אולי זה גם תרימו גבה, אבל התשובה היא – עם תפילה.

 

כן, ממש כך.

 

הרי ידוע שבתפילה אנו שוטחים לפני בורא עולם את בקשותינו, ואנו מצווים על כך שלוש פעמים ביום. אולם התפילה הפנימית ובעיקר הייחול והציפייה להישגים רוחניים וגשמיים הוא תהליך טבעי המצוי ברגשותינו בכל שניה משניות חיינו. אדם מבקש כל הזמן שיהיו לו עוד דברים שעדיין אין לו.

 

בעיון בפירושיהם של קדמונינו על התפילה, אנו מוצאים ביטוי חזק לכך שהקב"ה בחסדיו המרובים העניק לנו את התפילה כדי שנוכל להשיג באמצעותה את צרכינו. כלומר, כשם שאדם משיג את צרכיו באמצעות מטבעות כסף הוא יכול להשיג את צרכיו מבורא עולם באמצעות מטבעות לשון.

 

מדהים!

 

ואם כך הוא הדבר, אז חבל לפספס כל יום שעובר בתקופת "המכירה הגדולה" – חודש אלול, שימיו הם ימי חסד עצומים – ו'לקנות' את מבוקשנו, משום שידו של בעל הבית – מלכו של עולם, פשוטה וקרובה יותר אלינו מכל זמן אחר בשנה. במילים פשוטות יותר, חבל להפסיד מבצע שכזה.

 

רבי נחמן מברסלב נותן לנו מספר עצות לשימוש נכון בתפילה. עצות אלו נכונות לגבי כל זמן שבו אנו מתפללים ולא רק בימי אלול, אולם מכיוון שבחודש זה "ניתנה הרשות", לכן כדאי שנעזר בהן, וכך גם נכיר 'על קצה המזלג' את כוחה של התפילה העומדת ברומו של עולם, ובפרט את כוחה בחודש זה.

 

שליטה מוחלטת

 

דבר ראשון, מסביר לנו רבי נחמן שבאמצעות התפילה משיג כל יהודי שליטה מוחלטת. כלומר אנו יכולים להשיג כל מה שנרצה! (ליקו"מ צ"ז).

 

לכן, בחודש אלול שהוא חודש הרחמים והסליחות, חודש שידו של בורא עולם פשוטה וקרובה אל כולם, אל לנו להתייאש, גם אם אנו חושבים שאיננו ראויים להתפלל, או לבקש את צרכינו מבורא עולם, משום שטעינו וחטאנו (וזאת כידוע עצתו של היצר, ובמיוחד בתקופה זו). או אם אנו מרגישים בושה לבקש מה' יתברך, למרות שטעינו או חטאנו חלילה, אומר לנו רבי נחמן – אל תאפשר לתפילה להוות מחסום בתפילתך (ליקו"מ ל). עשה כל מאמץ כדי להתחזק בתפילה, התגבר על כל המחשבות המבלבלות ועל ידי זה תצליח.

 

מעל הטבע

 

דבר שני, אומר לנו רבי נחמן שהתפילה היא מעל הטבע. ומה זה אומר? שכל דבר – אם היה צריך על פי הטבע או המזל להיות כפי שהוא, הרי שבעזרת התפילה אפשר לשנות את הטבע מכיוון שהתפילה היא מעל הטבע והמזל, ועל ידי זה זוכה האדם לשנות דברים רבים בעזרת התפילה, וכדבריו: "על ידי התפילה יכול לשנות את המזל" (ספר המידות, סימן תפילה).

 

כאן חשוב לציין, שלאחר שהבנו היטב את שתי הנקודות הנ"ל, שבדרך כלל מהוות מחסומים, יהיה לנו קל יותר להמשיך הלאה ולבצע את הנאמר בנקודות הבאות:

 

לבקש על הכל

 

על דברים קטנים כגדולים, אפילו על דברים פעוטים ביותר. וכך כותב רבי נתן זצ"ל בעניין זה:

 

"שמעתי מאחד האנשים שפעם אחת דיבר רבינו ז"ל עמו מעניין בגדים, ואמר לו, שעל כל דבר צריכים להתפלל. היינו, אם בגדו קרוע וצריך לבגד – יתפלל לה' יתברך שייתן לו בגד ללבוש! וכל כל כיוצא בזה, דבר גדול ודבר קטן, על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד לה' יתברך, על כל מה שחסר לו. אף על פי שהעיקר, להתפלל על העיקר – על עבודת ה' יתברך, לזכות להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן, גם על זה צריכים להתפלל!

 

"וכן שמעתי מפיו הקדוש על דבר קטן ופחות מאוד שהיה קצת מוכרח לי, ואמר: "התפלל על זה להשם יתברך!" ועמדתי משתומם, כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם על דבר פחות כזה, וגם לא היה מוכרח ביותר. השיב לי הרבי בלשון פליאה: "אין זה מכבודך שתתפלל לה' יתברך על דבר קטן כזה?" (שיחות הר"ן, רל"ג).

 

התפילות שלנו מקיפות את קשת החיים כולה. מענייני האדם הפשוטים והיומיומיים ועד לנושאים רוחניים ונשגבים אליהם אנו נושאים את עינינו. כאשר רבי נחמן מברסלב לימד אותנו שעלינו לבקש בתפילה את כל מה שעולה בדעתנו, הוא התכוון לכך בפשטות מוחלטת: הכל! בריאות, פרנסה, חינוך וגידול הילדים וכו'. בקיצור, על כל דבר, גם אם נראה בעינינו כדבר חסר חשיבות ומשמעות, עלינו להתפלל עליו ולבקשו מבורא עולם.

 

הכי פשוט שאפשר

 

כדי שהתפילה תהיה נעימה ומהנה, ולא חלילה כבדה, עלינו לבקש את הדברים בדרך פשוטה וכנה. שהמילים פשוט יזרמו להן מעצמן. המלך יוצא אל העם. ידו פשוטה וקרובה. החודש אנו מדלגים על כל "הפורמאליות והרשמיות". בקש מה' יתברך כל דבר שאתה רוצה במילים שלך! הכי פשוט שיכול להיות.

 

דרך נוספת שמגלה לנו רבי נחמן בעניין זה, היא להתפלל ולבקש כמו ילד קטן. "כמו ילד המתחנן לפני אביו" אומר רבי נחמן, והרי על כך נאמר: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א). לכן טוב להביע לפני ה' את המחשבות, הבקשות, הרצונות כמו ילד קטן המתלונן וקובל לאביו על צרותיו ובעיותיו.

 

תאר לעצמך את הסיטואציה הבאה: אתה, ילד קטן, יושב על ברכי אביך ומספר לו את כל מה שאתה מרגיש. את כל מה שמציק לך ומבקש ממנו את כל מה שאתה צריך. כך אתה צריך לראות את עצמך בזמן התפילה, על פי גישה זו, כשאתה מבקש מה' יתברך כל דבר עליו אתה מתפלל. הרי זהו רצונו ותענוגו של הקב"ה, אבינו, שאנו – הבן הקטן, 'נטפס' על ברכיו, נדבר, נספר, נבקש, נתפלל וכו'…

 

מסופר, כי בערב ראש השנה האחרון לחייו של רבי נחמן מברסלב, הוא היה חולה מאוד וביקש מנכדו הקטן, ישראל, שיתפלל עליו. וזו היתה תפילתו של ישראל: "אלוקים! אלוקים! עשה שסבא יתרפא!"

 

האנשים שעמדו סביבם החלו מחייכים למשמע דבריו הפשוטים של הילד. אך רבי נחמן אמר: "כך צריך להתפלל. בפשטות! לבקש מהקב"ה במילים הכי פשוטות כל מה שצריכים" (חיי מוהר"ן תל"ט). כי "עיקר התפילה היא לכוון פירוש המילים כפשוטן, ולבקש מהקב"ה על כל דבר, ועל ידי עצם התפילה מתקרבים אל ה' יתברך" (ליקו"מ ח"ב, קכ).

 

ובסוף…החשבונית

 

מהי החשבונית הזו? הכרת הטוב! פשוט לומר תודה רבה. ואין זה משנה אם קיבלנו את מבוקשנו או לא – עלינו להודות לבורא עולם תמיד. זאת זכות בפני עצמה.

 

למה הדבר דומה? לסבתא הנותנת סוכרייה לנכדהּ. מיד לאחר שהיא נותנת את הסוכרייה היא אומרת: "מה אומרים לסבתא?" כשכל כוונתה היא שהנכד יאמר תודה. הסבתא אמנם לא למדה פסיכולוגיה אך יש לה אינטואיציה שנבנתה במשך עשרות רבות של שנות חיים – הנכד רגיל לקבל מהוריו, דודיו וכו' כל כך הרבה, עד שכבר אינו שם לב ממי הוא קיבל, ולמי הוא חייב להודות. סבתא מצפה שהנכד ידע שהיא זו שנתנה. אמירת "תודה" על ידי הנכד כלפי הסבתא, מפנימה לאישיותו את אשר הוא אומר, ואט אט הוא לומד להכיר טובה לסבתו.

 

כך גם אנו. מרוב שאנו מקבלים לא תמיד אנו זוכרים למי להודות, ולעיתים אם בכלל. ואומר ספר "החינוך", לאחר שהסביר שהתפילה הינה חסד שעשה הקב"ה כאשר נתן לנו את האפשרות להשיג את צרכינו באמצעות מילותיה, הוא מוסיף ואומר: "ומלבד השגת חפצי ליבנו, יש לנו זכות בדבר. בהתעורר רוחנו וקבענו כל מחשבותינו, כי הוא האדון הטוב והמטיב לנו, וכי עיניו פקוחות על כל דרכינו, ובכל עת ובכל רגע ישמע זעקתנו אליו. לא ינום ולא ישן שומר ישראל, והאמיננו במלכותו ויכולתו מבלי שום צד פקפוק, וכי אין לפניו מונע ומעכב בכל אשר יחפוץ".

 

ולכן, בפרט בימים אלה, בהם אנו עושים חשבון נפש ובודקים את ההישגים (רוחניים וגשמיים) שכבר השגנו – עליהם עלינו להודות לבורא עולם. ואלה שעוד לא השגנו – להתפלל ולבקש מבורא שיעזור לנו להשיג עוד מטרות ויעדים אליהם אנו שואפים – וגם כאן עלינו לומר תודה, ולו רק על עצם הבקשה שאנו פונים לבורא עולם, על כך שזכינו להתבונן על עצמנו ולראות מה עלינו לתקן, לשפר וכו'.

 

הקב"ה שמח שאנו מודים לו על הכל, כשם שאנו מבקשים ממנו הכל. "הרחב פיך ואמלאהו", אומר לנו דוד המלך (תהלים). זהו רצון הבורא – פתח פיך, הרחב פיך בתפילות, ואני מבטיח לך ש"אמלאהו". אני אמלא את מבוקשך.