המראה האישית שלך
האישה היא המראה של הגבר, לכן אני צריך לדעת שכל מה שאני רואה באשתי, איזה חסרון שיהיה וכיוצא בזה, יש בזה מסר בשבילי.
האישה היא המראה של הגבר, לכן אני
צריך לדעת שכל מה שאני רואה באשתי,
איזה חסרון שיהיה וכיוצא בזה, יש בזה
מסר בשבילי.
יסוד המראה
במאמרים קודמים תיארנו את עצם המציאות, שהאישה אינה יכולה לסבול שום הערה, ולכן כל זמן שהבעל מעיר לה לא יתכן שלום בית ביניהם. ועתה נסביר את הסיבה העיקרית – מדוע אין להעיר לאישה בשום מצב.
ראשית, נשאל שאלה: מכיוון שכל דבר בעולם הוא בהשגחה פרטית, והכל מכוון עבור תיקון האדם והעולם, אם כן, בודאי ישנה סיבה ומסר במה שטבע הבורא באישה את התכונה הזו, שהיא אינה מסוגלת לסבול שום הערה. מהי הסיבה? מהו המסר? מדוע טבע הבורא באישה רגישות כזו? מדוע לא נתן לה נפש המסוגלת לקבל תוכחות?
התשובה לשאלה זו היא על פי מה ששמעתי מפי רבי ומורי, הרב אליעזר ברלנד שליט"א. כשהייתי בחור צעיר, ביקשתי מרבי שידריך אותי בנושא שלום בית. הרב נתן לי שני יסודות:
יסוד ראשון – בשם האריז"ל – האישה היא המראה של הגבר, לכן אני צריך לדעת שכל מה שאני רואה באשתי, איזה חסרון שיהיה וכיוצא בזה, יש בזה מסר בשבילי.
יסוד שני – שלא אעיר לאשתי שום הערה, אפילו אם תעשה את העוון החמור ביותר או את הדבר הנורא ביותר.
ומה שאמר לי, שבכל מה שאראה באשתי יש בזה מסר בשבילי. צריכים להדגיש, שהמסר יכול להיות בכל התחומים, בין בדברים שבינו לבין המקום, כגון שבא לרמז לו על פגמים שצריך לתקן ברוחניות והוא רואה באשתו כבמראה את אותו חסרון שיש לו ברוחניות, והן בשאר עניינים שצריך הבעל לתקן, והרבה פעמים האישה היא פשוט מראה ליחס של בעלה אליה, כגון – אם הוא מכבד אותה באמת, אזי גם היא מכבדת אותו, ואם רואה שאשתו לא מכבדת אותו, זה מראה לו שהוא אינו מכבד אותה באמת. אם הוא שם אותה במקום ראשון אצלו, היא גם תשים אותו במקום ראשון אצלה, וכן על זו הדרך.
שני יסודות אלו תלויים זה בזה. כי מאחר וכל חסרון שרואה אצל אשתו הוא החסרון שלו, ממילא אין לבעל לנסות לתקן את החסרונות אצל אשתו על ידי הערות או תוכחות, אלא להתבונן בעצמו ולחפש ולראות כיצד הוא בעצמו נגוע באותם חסרונות ולתקנם, ואז ממילא ישתנה הדבר גם אצל אשתו.
הרב הדגיש ואמר לי, שידיעת יסוד זה הצילה לו את שלום הבית. כי בודאי אם אדם אינו יודע שכך הם פני הדברים, קשה לו מאוד להימנע מלהעיר לאשתו כשרואה אותה עושה טעויות שונות ואף קשות. זאת, משום שהוא חושב שהוא צריך לתקן אותה, להוכיח אותה וכדומה. וממילא, האישה אינה יכולה לסבול שום הערה, ולכן אין לו שלום בית.
אבל כשידע יסוד זה, אזי בנקל ימנע מלהעיר לה, אפילו על הטעות הגדולה ביותר שעושה, מאחר ולוקח מוסר מכל חסרון שרואה אצלה, לתקן רק את עצמו ולא אותה.
וזה הכלל: הקדוש-ברוך-הוא מראה לאדם באשתו מה עליו לתקן. כל מידה רעה שרואה באשתו, כל טעות שהיא עושה, כל דבר שצריך תיקון ושיפור אצלה, הכל מראה לאדם מה עליו לתקן. וכמו שאדם העומד מול המראה ורואה את דמותו משתקפת במראה, ורואה שיש בה כל מיני חסרונות, ברור לו שאלו החסרונות שבו, ואם רואה שהצווארון עקום הוא בודאי לא מתקן במראה אלא אצלו, כך הבעל הרואה דבר הדרוש תיקון באשתו, צריך שידע שהיא המראה שלו, ויתקן אצלו.
וזו התשובה לשאלה: מדוע הבורא עשה את האישה רגישה כל כך להערות? מפני שאין רצונו יתברך שהבעל יעיר לאשתו ויתקן את אשתו, אלא כל רצונו יתברך שיתקן הבעל את עצמו!
אילו היה הבורא רוצה שהבעל יתקן את אשתו, הוא היה נותן לה נפש המסוגלת לקבל הערות, אולם משום שהוא לא רוצה שהבעל יעיר לאשתו, אלא יראה באישה את מה שמראים לו על עצמו, ויתעורר לתקן בעצמו, ממילא ברא את האישה עם תכונות נפש אלו, שכאשר הבעל מעיר לאשתו היא אינה מוכנה בשום אופן לקבל את הערותיו, וכל שלום הבית נהרס עכב כך. לכן, הבעל מוכרח למצוא פתרון אחר איך לתקן את החסרונות שרואה באשתו, וזה רק על ידי שיתקן את עצמו וממילא יתוקן אצל אשתו, כמו במראה ממש.
וזו התשובה העיקרית לשאלה: כיצד יתקן הבעל את אשתו? שידע נאמנה, שאם יתקן אצלו, זה יתוקן אצלה מבלי שיאמר לה ולו מילה אחת בנושא!
כל עיקר מצוות הנישואין הן בשביל תקנת הבעל, ומשום כך רק גברים מחויבים במצוות הנישואין בכל חומרתה, ואילו אישה הרוצה לשבת בדד, אין לה חיוב מעיקר הדין להתחתן. ומזה ברור, שכל תיקון הנישואין הוא רק בשביל הגבר.
וכן הדברים מבוררים לאור דברי רבינו האריז"ל, שאמר שכל הנשים הן מתוקנות, והסיבה שחזרו בגלגול נוסף היא רק בגלל שהכריחו אותן משמים לרדת לזה העולם השפל, על מנת לתקן את הבעל שלהן.
לכן, כל אישה "מתוכנתת" בדיוק נמרץ לתכלית הזאת, שבעלה יחזור בתשובה. כל טעות, פגם, חסרון וכו’ שיש לבעל ברוחניות, גוררת אוטומטית תגובה מסוימת וידועה אצל האישה. וכן הדבר פועל לכיוון השני, שכל טובה, כל סגולה, התעלות, מידה טובה וכו’ שהבעל זוכה לה, גוררת גם היא אוטומטית תגובה חיובית ידועה מאשתו, ואנו נלמד את התגובות הללו כדי לדעת כיצד לפרש אותן, למען ידע הבעל מה עליו לתקן ומה זה מרמז לו.
הכלל הוא שכאשר מתבוננים בעין האמונה על כל מהות האישה, רואים עין בעין שכל התכונות שלה מתוכננות במדויק כדי להביא את הבעל להיות איש צדיק וישר.
התבונן והבן
מאחר והאישה היא המראה של הבעל, עליו ללמוד כיצד להסתכל על המראה, וכיצד לפרש את מה שהוא רואה ולהגיע למסקנות הנכונות. לכן נביא מספר דוגמאות וכמה דרכים שבהן משמשת האישה מראה לבעל, וכל אחד יוסיף מדעתו לפני ענייניו, ובכל חסרון שרואה באשתו צריך להתפלל ולבקש שיאיר ה’ את עיניו מה הוא מראה לו.
א. הבורא מנהיג את כל העולם מידה כנגד מידה, וכיון שכל יהודי נקרא רעייה של הקדוש-ברוך-הוא, כמו שכתוב בשיר השירים שכנסת ישראל מכונה "רעייתי", לכן דרך האישה הבורא מראה לאדם מה הוא חושב עליו. לדוגמא – אשתו לא שומעת לו, כמו שהוא לא שומע לקדוש-ברוך-הוא. אשתו אינה מכבדת אותו, כמו שהוא לא מכבד את ה’ יתברך וכו’.
ב. וכן הבורא מרמז לבעל מה עליו לתקן על ידי שמראה לו באשתו את מידותיו הצריכות תיקון. לדוגמא – אשתו כעסנית, זה בא להראות לו שהוא צריך לעבוד ולתקן את מידת הכעס. אשתו מזלזלת במצוה מסוימת, זאת משום שהוא מזלזל במצוה זו. אשתו לא צנועה, כי הוא בעצמו מסתכל על נשים לא צנועות, וכן על זו הדרך.
ג. הבורא גם משתמש בכל מצב שקיים בשלום בית של בני הזוג על מנת לרמז לבעל שיש לו מה לתקן. לדוגמא – בעל שיש לו גאווה, אשתו מיד מתנגדת לו ומבזה אותו. בעל שיש לו תאוות ניאוף, אשתו סולדת ממנו והיא לא יכולה לסבול שיגע בה, וכו’. ממילא על ידי מצב השלום בית הבעל יכול להתבונן ולהבין מה היא עבודתו בעולם ומה עליו לתקן.
ד. האישה גם מראה לבעלה את היחס שלו אליה, כמו שנאמר: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". (משלי כז). לכן, בהתנהגותה כלפיו היא מראה לו בדיוק מה הוא היחס האמיתי שלו אליה, ואם הוא באמת עושה אותה מלכה, הוא יראה שהיא תעשה אותו מלך…
ה. אמרו חז"ל, שכל שיש לו "אישה רעה" אינו רואה פני גיהינום. ושאלו בגמרא: ומה עלינו ללמוד מזה? והשיבו: לקבל את זה באהבה. זאת אומרת, שאדם שיש לו אישה רעה צריך לקבל את זה באהבה, ועל ידי זה מתכפר לו עונש הגיהינום.
קיבלתי מרבי ומורי, הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל, שלא רק אישה שמקללת או מרביצה נקראת "אישה רעה", אלא בכל אופן שנגרם לבעל איזה צער מאשתו, כגון שיש לו אישה שאינה מסודרת, לא נקייה וכו’, הרי היא בכלל אישה רעה. וכן מובא בגמרא (יבמות סג), שאפילו אם מכינה לו סעודה יפה, אלא שמפנה לו את גבה על מנת לצער אותו, זו היא "אישה רעה". ואפילו אישה שהיא מסודרת ונקייה יותר מדי, גם היא בכלל אישה רעה, שהרי קשה מאוד לנהל חיים בתוך "מוזיאון"…
כל בעל שיש לו אישה שמוגדרת כ"אישה רעה", דהיינו שיש לו ממנה ייסורים בכל אופן שיהיה, ידע שאין הכוונה שהיא רעה מצד עצמה, כי אם יש לו ייסורים הרי שאלו ייסורים שמגיעים לו על פי דין, וכידוע אין ייסורים ללא עוון. ואם הבורא נתן לו אישה "מבולגנת", לא נקייה, סטרילית, כעסנית, מקללת וכו’ – זה מה שמגיע לו, ולמה יתלונן על אשתו? וכי היא אשמה שמגיעים לו ייסורים? היא רק מקל של הקדוש-ברוך-הוא, ובמקום להוכיח אותה הוא זה שצריך לקבל את התוכחה של הקדוש-ברוך-הוא, ולהצדיק עליו את הדין, להתעורר ולעשות תשובה.
המראה האישית שלך
היסוד שאשתו של האדם היא המראה שלו, הוא הדבר הראשון שמביא את האדם לא להעיר לאשתו שום הערה בתכלית. כי בכל פעם שרואה איזה דבר שאינו כשורה אצלה, מיד הוא מחפש בעצמו – מה הוא צריך לתקן, שהרי מה שהוא רואה אצלה זו הבבואה שלו שמשתקפת בה כבראי.
האם אדם שרואה בראי שהחולצה שלו מקומטת, הוא מיישר את החולצה שבראי או את החולצה שלו? ומה עוד שאם ינסה ליישר את החולצה שבראי זה לא בודאי יעזור לו והיא לא תתיישר, ובדיוק כך – ההערה שלו לאשתו לא תשנה אצלה מאומה, ולא זו בלבד שהוא לא יתקן כלום אלא הוא רק יקלקל, כי ההערה שלו תעורר אצל האישה צער, כעס, והיא תבכה ותשבר.
אדם שאין לו את הדעת הזו, אזי על כל חסרון שהוא רואה אצל אשתו הוא מצטער, וחושב שהיא לא בסדר, ומתמרמר מה חטאו שנפלה בגורלו אישה כזו, איך רימה אותו השדכן, איך הוא עשה טעות כזאת וכו’. וכמובן שהוא חושב שמחובתו לתת לה מוסר, להעיר לה הערות ולבזות אותה, כדי לעורר אותה ולזרז אותה להשתנות ולהתחיל לתקן את עצמה, וכמובן שקשה לו לאהוב אותה, משום שאינו רואה אותה בעין יפה…
מגישה זו מתחילות לצמוח כל הבעיות בתחום השלום בית, כי כל זמן שאדם חושב שאשתו צריכה לתקן את עצמה, וכל שכן אם חושב שהוא זה שצריך לתקן אותה על ידי הערות ותוכחות, אזי חייו וחייה יהיו מרים יותר מהגיהינום עצמו.
לכן זה הדבר הראשון שצריך כל בעל לדעת: אתה לא התחתנת כדי לתקן את אשתך. אתה התחתנת כדי שאתה תתקן את עצמך, על ידי שתסתכל על אשתך כבמראה.
יהי רצון שנזכה לקיים את הדברים האמורים בפשיטות ובתמימות, ועל ידי זה בודאי נזכה לשלום בית אמיתי. אמן.
י"א טבת התשס"ט
1/07/2009
האם מותר לנשים לקרוא? לא כתוב למעלה אם רק לגברים. טוב, קראתי כבר. רציתי לשאול את כבוד הרב אם אפשר לקרוא את המאמר הזה הפוך, כלומר, האם גם לאשה אסור להעיר לגבר? ואם היא צריכה להעיר לו, האם עליה לעשות זאת? האם מותר לי למשל לשלוח את המאמר הזה לבעלי ולומר לו משהו בסגנון “הנה, תקרא את זה ותלמד איך להתנהג אלי”? תודה.
י"א טבת התשס"ט
1/07/2009
לא כתוב למעלה אם רק לגברים. טוב, קראתי כבר. רציתי לשאול את כבוד הרב אם אפשר לקרוא את המאמר הזה הפוך, כלומר, האם גם לאשה אסור להעיר לגבר? ואם היא צריכה להעיר לו, האם עליה לעשות זאת? האם מותר לי למשל לשלוח את המאמר הזה לבעלי ולומר לו משהו בסגנון “הנה, תקרא את זה ותלמד איך להתנהג אלי”? תודה.