מסכת נדרים פרק ד משנה ג-ד

ד,ג  ותורם את תרומתו, ואת מעשרותיו לדעתו.  ומקריב עליו קיני זבין, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות.  ומלמדו מדרש הלכות ואגדות; לא ילמדנו מקרא, אבל מלמד הוא את בניו מקרא.  וזן את אשתו ואת בניו, אף על פי שהוא חייב במזונותם; לא יזון את בהמתו, בין טמאה בין טהורה.  רבי אליעזר אומר, זן את הטמאה, ואינו זן את הטהורה.  אמרו לו, מה בין טמאה לטהורה.  אמר להם, שהטהורה, נפשה לשמיים וגופה שלו; והטמאה, נפשה וגופה לשמיים.  אמרו לו, אף הטמאה, נפשה לשמיים וגופה שלו–שאם ירצה, הרי הוא מוכרה לגויים או מאכילה לכלבים.

ד,ד  המודר הניה מחברו–נכנס לבקרו עומד, אבל לא יושב; מרפאהו רפאות נפשות, אבל לא רפאות ממון; ורוחץ עימו באמבטי גדולה, אבל לא בקטנה.  וישן עימו במיטה.  רבי יהודה אומר, בימות החמה; אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו.  ומסב עימו על המיטה, ואוכל עימו על השולחן; אבל לא מן התמחוי, אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר.  לא יאכל עימו מן האיבוס שלפני הפועלין.  לא יעשה עימו באומן, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, עושה הוא ברחוק ממנו.