מסכת נדרים פרק א משנה ב-ג

א,ב  האומר קונם, קונח, קונס–הרי אלו כינויים לקרבן.  חרק, חרך, חרף–הרי אלו כינויים לחרם.  נזיק, נזיח, פזיח–הרי אלו כינויים לנזירות.  שבותה, שקוקה, נדר במוהא–הרי אלו כינויים לשבועה.

א,ג  לא חולין לא אוכל לך, לא כשר, לא דכי, טהור, טמא, נותר, ופיגול–אסור.  כאימרא, כדירים, כעצים, כאישים, כמזבח, כהיכל, כירושלים, נדר באחד מכל משמשי המזבח–אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה נדר בקרבן; רבי יהודה אומר, האומר ירושלים, לא אמר כלום