גולשים ומנקים

 

 

לכן, כדאי לקחת הכל בקלות וליהנות מחג החירות על כל המשתמע מכך. אז זה מה שכתבתם:

 

 

עוד לפני פורים נשמעות כבר השאלות השגרתיות: "התחלת את העבודות לפסח? מה הספקת?" אל תתני לעצמך להתרגש או להיכנס ללחץ מזה. החליטי באומץ כי הפסח יגיע בעזרת השם ואת יחד עם כל עם ישראל תסיימי את העבודות ואף אחד לא יכתיב לך תוכניות, את תעבדי לפי סדר היום שלך, לפי יכולתך וההספקים שלך ובעזרת השם תסיימי בזמן. עבודת ערב פסח חייבת לבוא בד בבד עם עבודה עצמית רבה. לכל עבודה פיזית חייבת להצטרף גם עבודה שבלב.

 

הרגשת בטחון – העבודה רבה, העומס גדול, העול כבד מנשוא, אך מתוך ניסיון של שנים עברו, הקב"ה עוזר, הוא באמת עוזר! הדאגה מיותרת. כשאת סופרת את הדברים שלא סיימת, את נבהלת ומתבלבלת ואולי חלילה גם מתייאשת, אז במקום לספור מה עוד יש לך להספיק, העדיפי לספור ולהסתכל על מה שכבר הספקת, זה נותן סיפוק ומרץ להמשיך. מאוד רצוי לשמוע מוסיקה שמחה וקצבית, זה ממריץ ויוצר אווירה חיובית.

 

תפילה – צרפי את התפילה וההודיה לתוך מערכת העבודות והניקיונות. היא מתאימה לכל מקום ובכל עת.

 

הילדים: היזהרי! הם לא קרבן פסח! אל תתני להם לזכור את ערב פסח כסיוט מבהיל. כשהילד הקטן סוחב עוגה לכיוון החדרים הנקיים מחמץ, ראי זאת כניסיון לראות כיצד תגיבי, איך תקבלי זאת. התגברי על עצמך וחשבי בשיקול דעת איך להגיב, בודאי תמצאי את הדרך שתהיה טובה יותר מאשר לצעוק על התינוק שאינו יודע כלל מה רוצים ממנו… יש לזכור כי מי שציוה עלינו לבער את החמץ, אינו רוצה שנכעס.

 

עיקר וטפל – עשי מאמץ עם הרבה מחשבה לקבוע מה עיקר ומה טפל. נכון שרוצים ניקיון יסודי בכל פינות הבית וברק של 100%, אך יש לפעמים מצבים שמוגבלים בזמן ובכוח ואין כמעט עזרה. קבעי לעצמך מראש את המקומות שיש לנקות לפני החג ולכבודו, ואת אלה שאפשר לנקות גם אחרי הפסח. השתדלי, תוך כדי עבודה, גם כשלא קל לך, להקל על עצמך. חשבי מחשבות מקלות ומשמחות, כמו למשל: "שהבדילנו מן התועים" וברוך השם שאני שייכת לאותו מחנה העובד הרבה ואפילו קשה בערב פסח. חשבי על השכר המחכה לך על כל שפשוף וקרצוף, "לפום צערא אגרא". חשבי על כאלה שלא מסוגלות והיו מאוד רוצות להשתתף בעבודות לקראת החג, ובהן חולות רתוקות למיטה, ואילו את היא המאושרת הבריאה והשלמה, ברוך השם! אל תבזבזי כוחות לחינם, שמרי והשאירי אותם למטבח, שם דרושה עבודה רבה שכרוכה ביראת שמים והיא צריכה להיעשות עם הרבה רצון ודייקנות.

 

הכרת הטוב – כשאת מתחילה להכניס את המצרכים ואת "כל הטוב" לביתך, אל תשכחי להודות על כל צעד ושעל. זכרי כי אלו ניסים נוספים על ניסי השנה. אלו "הניסים של ערב פסח". כשביתך מתמלא בכל טוב ממש, בכל מכל כל, זה ממש נס, מבלי להבין איך זה קורה! הרגיש, חושי, שמחי והודי להשם יתברך.

 

בברכת חג שמח וכשר! יהודית.

 

 

כל שנה זה קורה לי באותו הזמן. שוב אני נזכרת מאוחר מדי. כל שנה – ואף פעם לא לומדת לקח. תמיד כשמגיע פסח, אנחנו נכנסים לכזה "אטרף" של ניקיונות. הופכים את כל מה שזז, גם מה שלא נגענו בו שנים. מנקים, בודקים, הופכים, מזיזים, רק שיהיה מבריק, שחלילה לא יישאר שם שום חמץ. ותמיד, בכל שנה, אחרי שבועות ארוכים של ניקיונות, לילה לפני הלילה הקדוש, ליל הסדר, אני נופלת ממוטטת על המיטה ונזכרת – ניקיתי את החמץ בכל הבית, תודה לא-ל. הבית הוכשר לפסח בשעה טובה. אבל מה עם החמץ שבתוכי? מה עם כל הבלבולים, הספקות, המחשבות המיותרות, וההרגלים הקלוקלים, שמחמיצים לי את הלב? איך אכנס איתם לפסח? חג שאסור שיימצא בו כל חמץ?

 

ואז, תמיד אני מבינה, שהעבודה העיקרית שלנו לפני הפסח היא לאו דווקא הניקיון הפיזי – לשפשף רצפות, להבריק קירות ולנקות ארונות וחלונות. הניקיון החשוב באמת, הוא לנקות את החמץ שבליבנו. שנזכה להיות גם אנחנו כשרים לפסח. אז השנה, אני מבטיחה לעצמי שבע"ה אזכר בדקה התשעים ותשע, כמו תמיד. השנה, בע"ה, אני מתחילה לנקות כבר מעכשיו. את תוכי. להיות גם אני כשרה לפסח. מי ייתן שנזכה.

 

 

כן, כן, תמיד זה מגיע. כל פעם אני חושב שהפעם זה הגיע בגדול, אבל תמיד האישה מצליחה להפתיע אותי. האמת, שכיף מאוד לנקות ולהכין את הבית לפסח. אנחנו עושים את זה ביחד עם הילדים וזו חוויה ממש נפלאה. צריך לשים את הדגש על העיקר ולא על הטפל. טפל בשבילי זה צעקות ושיגעונות של ניקיונות לא מוגדרים ולא מובנים. כשעושים ביחד זה נראה אחרת. יש משהו בתקופה הזאת – תקופת הניקיונות, שאם לוקחים אותה בפרופורציות הנכונות, אז אפשר להוציא ממנה המון. אז שנזכה כולנו, וחג שמח וכשר. ואיך לא – ניקיונות נעימים ומהנים, ונשים את הדגש על מה שאפשר באמת להוציא מזה.

 

 

"יצחק, קח את השק הזה, הוא עמוס לעייפה בממתקים שנשארו מפורים, רק תעשה לי טובה ותצא מהבית", "ילדים כולם על הספה, להרים רגליים, שלא תעיזו לרדת ממנה ולהפריע לי!", "תפסיק לנדנד לי, אתה לא רואה שאני מנקה לפסח?! אין עכשיו סיפור, מיד לישון!" – משפטים כאלה ודומיהם נשמעים בהרבה מבתי ישראל בתקופה לחוצה זו של ערב פסח. בשביל מה בעצם אנו מנקים? כמובן כדי שנגיע לחג כשרים ונקיים מכל רבב של חמץ, שנוכל לאכול קרבן פסח בקדושה, אך האם עלה בדעתכן פעם שהילדים הופכים לקרבן הפסח הישיר שלנו? אנו רוצות להספיק עד כמה ניתן בכל רגע, לשפשף ולמרק. והילד שכמה למעט תשומת לב, אפילו ללטיפה קטנה "זוכה" במקומה לגערה נמרצת כמו "זוז, אתה מפריע", או במקרה הטוב הוא מקבל שקית תפוחה מלאה בממתקים (כסף לרופא שיניים…), כדאי שניתן על כך את הדעת…

 

ודרך אגב, אגלה לכן סוד: השם לא כלל בציווי את מירוק השמשות והרדיפה אחר כל צילו של גרגיר אבק, פשוט מאוד רק להוציא את החמץ! מעבר לכך, השאירי לניקיון הקיץ. לא חייבים לגמור הכל באביב, ואני מבטיחה לך שכך תגיעי רגועה ונינוחה יותר לחג ובני משפחתך פשוט יאהבו את החג הזה. בהצלחה!

 

 

אז זהו, כשפסח מגיע, אז לפני כן אני ממש בלחץ. וכל פעם אני חושבת לעצמי, בשביל מה? הרי זה לא הראשון, ובעזרת השם גם לא האחרון! אז בשביל מה להילחץ? שנים על גבי שנים ניקינו, קרצפנו, שטפנו ו… אז מה שונה הפעם? אז עיקר העבודה הפעם הייתה תחילה החדרת שלווה ורוגע לי ולכל בני ביתי. את הניקיונות האלה עושים ברוגע. ביישוב הדעת, עם המון שמחה וחיוכים. שיהיה לנו פסח שמח וכשר, מלא בשמחה והמון רגיעות.

 

 

האמת, קראתי את המאמר "להוציא לפסח את הנשמה" ויש אמת בדבר. לא רק בעניין התקשורת והקלוריות (די כבר נמאס מכל החישובים האלה לפני כל חג, לא?) אלא גם מוצרי הניקיון וכל שאר הדברים שמפרסמים, כאילו הם עיקר החג הנפלא והמשמעותי מאוד בחיינו כעם! בלילה הזה יצאנו לחירות, הפכנו לעם! באמת שצריך לשים את הדגש על העיקר. אז החלטנו – בעלי ואני – שלפני פסח, וכבר התחלנו, נלמד ביחד עם הילדים על יציאת מצרים יותר לעומק, על המשמעות, ומה שזה אומר לגבי כל אחד מאיתנו. פסח כשר ושמח לכל בית ישראל.

 

 

משהו שכתבתי בעקבות תורה ע"ד בליקוטי מוהר"ן:

 

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח. כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטומאת מת, כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח. ובתחילה הוא בחינת פור, כי פורים על שם הפר (אסתר ט ועין בכוונות האריז"ל בסוד הפיל פור ובסוד פרה אדמה), ואחר – כך נעשה פר"ה, כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח. וזהו בחינת (שיר השירים ה): "שפתותיו שושנים נוטפות מור עבר". שפתותיו זה בחינת פסח – פה סח (כמובא). שושנה היא אסתר, (כמובא בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל, ושושנה גימטרייא אסתר). נוטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור (חולין קלט, ע"ב), לשון חירות, בחינת חירות של פסח.

 

ועל – כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק (שמות כ"ג): "שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציותיך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם". ממצרים ולא יראו פני ריקם ראשי תיבות פורים, כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ. (ופסק באמצע העניין ולא גילה יותר). כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשיו, (ולא סיים) (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ע"ד).

 

ועכשיו אחרי האור הגדול של פורים, אחרי השמחה הגדולה של חודש אדר, אני יכולה לראות איך אני מלאת כלים כדי לצאת בחיפזון לגאולה האישית שלי, עם כל כך הרבה אמונה והשלכה על ה’ יתברך, אני יודעת שאין לי מה לדאוג, ה’ מסדר את הכל בעולמו וגם אותי הוא מוביל בנתיב הנכון בעבורי. רק כך עם אמונה גדולה, אפשר לצאת לחירות האמיתית. שנזכה!

 

* * *

                     

שיהיה לנו חג כשר ושמח, בלי לחץ, והמון המון חיוכים ושמחה.