“שירת הים”, מה זה?

שירה הים נאמרת בפרשת בשלח:

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.  עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.  ה’ אִישׁ מִלְחָמָה ה’ שְׁמוֹ. מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. ת ְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.  יְמִינְךָ ה’ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה’ תִּרְעַץ אוֹיֵב.  וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.  וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.  אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.  נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה’ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.  נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. נ ָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.  אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה’ עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ.  תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה’ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.  ה’ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה’ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

כשנעשה נס לע”י, שבו הים נבקע לשניים ועברו בהצלחה, החלו שרים מתוך שמחה והכרת הטוב והתודה לבורא העולם על שהצילם!!

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז.  הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.  הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.  הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.  מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר.  הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.  מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.  הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:  שנזכה גם אנחנו עכשיו לגאולת עולמים ולצאת מהגלות, מהחושך, כל אחד ואחת מעם ישראל מהמצרים האישיים שלו וכן מן המצרים הגלובליים, ונזכה בע”ה לחמישים שערי קדושה ולהיגאל גאולת עולמים באהבה, ברחמים וללא ייסורים.

 “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ”

מה הקשר למן שירד לבני ישראל במדבר, ומה הקשר לציפורים הנחמדות?

הקדוש ברוך הוא ציווה ללקוט מן שישה ימים וביום השביעי שבת שבתון ויש לנוח, לכן בקש ממשה שיאמר לעם ישראל שביום שישי צריך ללקוט שתי מנות אחת לשישי והשנייה לכבוד שבת קודש. אולם דתן ואבירם שרצו לצאת כנגד השם יתברך וכל מגמתם הייתה להמריד את העם כנגד שמייא, חשבו שברוע ליבם לעשות מעשה הפוך מדבר השם, ייצאו בליל שבת מחוץ למחנה ופזרו שם מן על פני המדבר כדי להראות לעם ישראל שחס ושלום דבריו של משה רבנו אינם נכונים, ועל כן היו אנשים ששמעו בקולם, יצאו החוצה מוקדם בבוקר ולא מצאו מאומה. ומדוע לא מצאו? כי באו הציפורים ואכלו את הפירורים. ועל כן צריך ליתן שכרם לזכר זה, ועל כך המנהג לפזר פירורים לפני הציפורים. 

‘בשבת שירה’ גם קוראים את פרשת המן שהיא סגולה עצומה ביותר לפרנסה בשפע, ונברך שהפרנסה תעוף כציפור. אמן לכל ישראל.