“פרה כמשלוח מנות”- סיפור לשבת

הקדמה חשובה :

סוגה מיוחדת של סיפורים השמיע רבי נחמן מברסלב, ולימים סיפוריו נלקטו בספר ‘סיפורי מעשיו משנים קדמוניות’. סיפוריו נועדו לתקן ‘סיפורים פגומים’ שהתהלכו בקרב הבריות, ולכן סיפוריו מכילים דמויות אגדיות לצד ריאליות מן הקיום היהודי במזרח אירופה. פרשנויות רבות נכתבו על סיפוריו ברבות השנים, ונמצאו בהם רמזים לסודות קבליים ולרעיונות נשגבים.

רבנו דיבר רבות בשבח הסיפורים, וטען ש”סיפורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאוד ועל ידי זה נטהר מחשבתו מבלבול הדעת ואף ניצול מצרות” (ליקוטי מוהר”ן רל”ד).

ב’ספר המידות’ שלו כתב: “על ידי סיפורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם” (ערך בגדים ב).

“פרה כמשלוח מנות”

רבי איסר זלמן מלצר שמש במהלך שנות חייו כרב בעיר סלוצק, ובין יתר עיסוקיו בעייני הקהילה, שמירת שבת, כשרות וטהרה, היה אחראי גם על מינוי השוחטים בעיר, לאחר שבחן את ידיעותיהם בהלכה ואת ירא השמים שלהם, ורק כשעברו את כל המבחנים בהצלחה, מנה אות לשוחטים מטעמו.

היה זה ביום הפורים, אנשים רבים הגיעו לבית הרב, חלקם בגילופין, ובידם משלוחי מנות עבור הרב ורעייתו. הם שרו ודברו דברים המשמחים את הלב, טעמו מגדנות והתכבדו. לפתע נשמעה דפיקה על דלת ביתו של רבי איסר זלמן..

כאשר פתח הרב את הדלת נדהם לגלות פרה גדולה עומדת בפתח, מכשכשת בזנבה, ונועצת בו את עיניה. על גב הפרה היו מונחים שתי מנות נוספות של מאכלים, וכל הכבודה הזו הגיעה אליו כמשלוח מנות מאת אחד מתושבי העיר, שבקש למצוא חן בעיני הרב ובחר לתת לו משלוח מנות מקורי במיוחד אותו לא ישכח לעולם.

ברגע הראשון נדהם רבי איסר זלמן מהתעוזה, ורצה לשלוח את הפרה, את מה שעליה, ואת השליח שהוביל אותה, בחזרה למקום שממנו באו. אולם אז נוכח לראות שאותו שליח הינו אחד מחשובי העיר. מכיוון שלא רצה לביישו השאיר בינתיים את הפרה בחצרה, אך חוכך בדעתו מה לעשות עימה.

בעיצומו של חג הפסח הגיע לרבי איסר זלמן אותו אדם ששלח לו את הפרה לביקור חג. הוא החל לדבר עם הרב דברים של מה בכך, ואז פנה אליו הרב ואמר לו “יש לי בקשה מכובד הרב, חבר טוב שלי הינו שוחט מקצועי שיודע את כל פרטי ההלכה, בבקשה יואיל הרב לקבלו כחלק מחברות השוחטים”. הכיר הרב את הידיד המדובר וידע כי הינו רחוק מלהיקרא ‘ירא שמיים’. ואז הבין מודע שלח לו את הפרה כמשלוח מנות מלפני חודש..

במקום להשיב לו תשובה, קם מיד רבי איסר זלמן וציווה על אחד מבני ביתו להוביל את הפרה לביתו של אותו יהודי. שידעו כולם שאף אחד לא יכול לקנות את רבי איסר זלמן ואת השחיטה שלו על ידי משלוח מנות. והפרה שבה מיד אל מקומה.