על שאנו מודים לך

 

 

עוד בטרם פוקח האדם את עיניו בבוקר, עוד בטרם התחיל להניע את גופו ולהתחיל את סדר יומו, עולה ובוקעת מפיו כמו מאליה המילה הפותחת את היום: "מודה".

 

לפני שהראש מתחיל לתכנן את היום – הלימודים, הפגישות, העסקים, הריצות, הלחצים וכל מה שנלווה אליהם, לפני שהראש נזכר מה היה אתמול, מה עוד נשאר לעשות, מה עוד לא סגרתי, למי אני חייב מה, לפני הכל הכל , קודם כל: מודה.

 
בתחרויות אתלטיקה, ההזנקה למרוץ מתבצעת על ידי אקדח הזנקה.

בסדר היום היהודי ההזנקה ליום חדש מתבצעת על ידי מילת הקוד: מודה.

 
לא משנה מה היה לך אתמול, וגם לא מה מתוכנן לך להיום. לא משנה אם יתרת הבנק שלך היום היא במינוס או בפלוס, ולא משנה אם יש לך רכב חדש ליד הבית או רכב ישן במוסך, קודם כל "מודה".

 
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".

 

כולנו יודעים שהפסיק במשפט הזה הוא לאחר המילה חמלה, ולא לאחר המילה רבה. לא רק החמלה היא רבה, אלא האמונה היא רבה.

 
רבה אמונתך בי ריבונו של עולם, אם החזרת בי נשמתי לעוד יום בעולמך. אתה נותן לי קרדיט גדול ריבונו של עולם, לחיות עוד יום בעולמך. ולו רק על האמונה הזו שלך בי – אני אומר תודה.

 
המילה הראשונה הזו איננה רק עניין טכני. יש כאן אמירה ערכית-חינוכית-פסיכולוגית ממדרגה ראשונה.

 

כוון את אישיותך להיות מוקירת טוב ומכירת טובה ותודה.

 

הרגל את עיניך לראות טוב "אוהב ימים לראות טוב".

 

תרגל את מידותיך להיות כאלה שיזהו את החסד והטוב שבכל דבר, ואחר המידות ימשכו הלבבות והאישיות כולה להיות מוקירת טוב.

 
כך גם בתפילת מודים: "מודים אנחנו לך" על הרבה דברים. "על שהחייתנו וקיימתנו… על נשמותינו הפקודות לך…ועל ניסיך שבכל יום עימנו…ועל נפלאותיך וטובותיך.." ואחרי הכל מודים אנחנו לך על עוד דבר – …"על שאנו מודים לך, ברוך א-ל ההודאות".

על עצם הזכות להגיד תודה אנו מודים. על עצם הזכות להיות עוד יום אחד בעולמו הזה של הקב"ה אנו מודים.

 
מתוך כך "כבד את אביך ואת אמך", מתוך כך "מפני שיבה תקום", מתוך כך "ואהבת לרעך כמוך". כששורש האישיות הוא הכרת הטוב, כשהיום נפתח בתודה, הכל הולך אחר ההתחלה.

 
ערב חג השבועות, חג הביכורים ומתן תורה, נעלה לירושלים להגיד תודה לנותן התורה ולמצמיח הביכורים, להוריי היקרים שהביאוני עד הלום, למשפחתי שאתי מלפניי מאחוריי ומצדדיי בטוב וברע, לירושלים עיר הנצח על שגם היא איתי בטוב וברע, על שהיוותה לי מקור כוח תפילות כמיהה תקווה וגעגועים בשנות גלות כבימי גאולה ומקדש.

 
בעליאדא הזו יעלו לירושלים העיר המחברת את כולנו יחדיו, רבבות הורים וילדים, סבים ונכדים, לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לאמירת תודה גדולה.

 
גם בימים הללו, ובמיוחד בימים הללו. תודה על ששם חלקנו בדור הזה, תודה על ששם חלקנו בעם הזה, תודה על שאנו זוכים לאכול מפריה ולשבוע מטובה של ארץ טובה ורחבה, תודה על שקמנו הבוקר, מצאנו סביבנו משפחה אוהבת, וב"ה יש אוכל במקרר ומלאו אסמינו בר.

 
נעלה ונודה, ונשיר לפניו שירה חדשה מבראשית. שירת אמת ואמונה, שירת הודיה ותודה.

על שאנו מודים לך, ברוך א-ל ההודאות.

 

 

(מתוך אתר "שורש")