תפילה נכונה – שלב נוסף בסולם ההתבודדות

גם ברוחניות יש מסלול וקצב

התקדמות שרק הבורא יודע אותם.

לכן, גם כשאדם מתפלל על רוחניות,

צריך שיהיו הכן והלא שווים אצלו,

ולא ידחק את השעה.

 

 

בגן הגעגועים – חלק 5

 

פעם אחת היה מתוועד עימה באיזה יום…

 

האמונה היא בעצמה נברא. וכשהמלך מתוועד עם בת המלך, הוא מתוועד עם האמונה. וכך כל אדם שמתוועד עם הקב"ה בחדר או בכל מקום אחר שנמצא לבדו – שזוהי התבודדות – הוא מתחבר עם הבורא על ידי האמונה.

 

התבודדות נכונה

 

עלינו לדעת, שהתבודדות נכונה תיתכן רק כאשר האדם בא אל ה' באמונה, וזה מתבטא בכך שהוא מבטל את רצונו לרצון הבורא. ובין שישמע תפילתו ובין שלא, הוא מרוצה ממה שה' רוצה. לכן בכל עניין ועניין הכן והלא שווים הם בעיניו, כנלמד מהמעשה הבא (כוכבי אור ע"ז):

 

מעשה באיש שאחד, ר' ישראל מנמירוב שמו, אשר הפציר ברבינו זצ"ל שיסכים לו לנסוע למקום המלחמה בשביל פרנסה. רבינו זצ"ל לא רצה בשום אופן להסכים לו, אולם לא רצה לקחת לו את הבחירה, לכן נתן לו עצה ואמר לו בזה הלשון: "תשווה בדעתך את ההן והלאו (הכן והלא, כלומר, שיהיה באמת שווה אצלו בליבו אם לנוסע או לא). אחר כך תאמר חמישה מזמורי תהלים, ואחר כך מה שיעלה במחשבתך – כך תעשה". וכך עשה ר' ישראל.

 

אחר כך בא לרבינו זצ"ל ואמר לו, שנפל בדעתו "הן" (כלומר שהחליט לנסוע), ורבינו זצ"ל, לא הוטב זאת בעיניו כלל, כי ידע בבירור, שבאמת לא היה בלבבו שווה ההן והלאו, כפי שציוה עליו. כי באמת רק מתבערת תאוות הממון חשק ורצה בכל נפשו לנסוע את הנסיעה הזאת.

 

על פי האמונה, עלינו לדעת שרק הבורא יודע מהו המסלול האישי שהאדם צריך ללכת בשליחותו בעולם הזה. אדם שמאמין בזה, הכל שווה אצלו – אם ייסע למקום מסוים או לא, יעסוק במסחר זה או אחר, יפגוש אדם מסוים או לא, וכן הלאה. זאת, משום שהאדם מאמין שהבורא יודע הכי טוב מה נכון בשבילו, וכפי שיהיה – זהו רצון ה'! שיהיה הדבר כפי שהוא וזה גם הדבר הטוב יותר עבורו. וכאשר הכן והלא באמת שווים אצל האדם בליבו רק אז יוכל לדעת בבירור מהו רצון השם, מכיוון שהשם יאיר בליבו בדיוק מה הוא צריך לעשות.

 

וכבר אמר הבעל-שם-טוב הקדוש זצ"ל על הפסוק: "שיויתי ה' לנגדי תמיד": איך ידע האדם אם השם הוא לנגדי תמיד, כלומר שהוא חי את האמונה, שאין עוד מלבדו? כאשר 'שיויתי' – הוא מלשון שוויון, שהכל שווה אצלו.

 

לעשות רצונך

 

כך הוא הדבר גם ברוחניות. כאשר האדם מבקש מהבורא דברים אותם הוא צריך כדי לקיים את התורה ולעשות את רצון השם, עליו לדעת שגם לזה יש מסלול וקצב התקדמות שרק הבורא יודע אותם. לכן, גם כשאדם מתפלל על רוחניות צריך שיהיו הכן והלא שווים אצלו, ולא ידחק את השעה ולא יתייאש, אלא רק ימשיך ויתפלל.

 

רק כאשר אדם מגיע להתבודדות כדי לבטל את כל רצונותיו, זוהי התבודדות באמונה, מכיוון שאמונה היא בחינת 'מלכות' עליה נאמר: "לית ליה מגמרא כלום" – אין לה מעצמה כלום. כלומר, כשהאדם יודע שהוא כלום ורוצה רק את מה שהשם רוצה ממנו, לכן יש לו אריכות אפיים התלויה באמונה.

 

אם כן, עיקר ההתבודדות הנכונה הוא רק כאשר אדם מחפש את מה שהשם מבקש ורוצה ממנו, כגון: ריבונו של עולם, הרי איני יודע היכן אני אוחז ברוחניות שלי ומה הצעד הבא שאני צריך לעשות, על מה עלי לשים דגש ועל מה וכמה עלי להאריך בתפילה, מהו סדר ההתקדמות שלי, איך צריך להתפלל וכו'. אולם לפניך גלוי וידוע הכל, היכן אני עומד ומה עלי לעשות. לכן, אנא רחם עלי. תן לי את הדיבורים שאני צריך לדבר איתך היום, זכה אותי להודות לך באמת על כל מה שצריך להודות לך, לשפוט את עצמי כראוי, והאר בליבי על מה עלי להתפלל וכו'.

 

כשהאדם יודע על מה הוא צריך או עומד להתפלל, כגון על מידה מסוימת, הוא חייב להקדים תפילה מעין זו לפני התפילה, על הדבר אותו הוא מבקש, וכן יבקש שהבורא יכוון אותו בתפילתו – כלומר ייתן לו את הדיבורים והתפילות הנכונות על הנושא עליו הוא רוצה להתפלל (מידה, תיקון דפוסי התנהגות וכו'). כמו כן יאריך בעניין זה כפי מה שצריך.

 

מהתבודדות כזו לעולם לא יבוא האדם לידי קוצר רוח. אלא אדרבא, כאשר ילך בדרך זו בנעימות ובסבלנות, השם יתברך יאיר את עיניו, כי אז יוכל לפרש את שיחתו לפני הבורא כראוי, כי בודאי השם יזמן לו את הדיבורים השייכים לתיקונו, ואז יזכה באמת להיות ולעשות כרצון השם.

מתוך הספר: בגן הגעגועים מאת הרב שלום ארוש.