מבט האמת – פרשת השבוע בלק

כאשר פקדו את העם צרות וגירושים,

גזירות של מושלים ועריצים, תמיד

ידענו כי הדבר זמני וחולף, והתקווה

לעתיד הטוב יותר החזיקה את כולם.

 

 

פרשת בלק

 

"מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל … כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם"

 

בין השבחים שחלק בלעם בעל כורחו לעם ישראל מצאנו: "… כארזים עלי מים" (במדבר כ"ד, ו').

 

הוא מדמה את העם לעץ הארז החסון והגבוה, אשר עצו משובח (ממנו נבנה בית המקדש בימי שלמה, שלקח ארזים מן הלבנון) וכל כולו הוד והדר. אך לחכמינו מבט אחר בדבר. וכך אמרו: "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע. אחיה השילוני קללן בקנה. אמר להם לישראל: 'והכה ה' את בית ישראל, כאשר ינוד הקנה' (מלכים א' י"ד, ט"ו). מה קנה זה עומד במקום מים, וגזעו מחליף, ושורשיו מרובין, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עימהן. דממו הרוחות עמד הקנה במקומו. אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר 'כארזים עלי מים'. מה ארז זה אינו עומד במקום מים, ואין גזעו מחליף, ואין שורשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו. כיון שנשבה בו רוח דרומית, עוקרתו והופכתו על פניו".

 

כלומר, הקנה אכן בקלות יטה למטה בבוא הרוח, אך בחלוף הסערה ישוב ויתייצב על מקומו כאילו מאום לא קרה. הארז לעומתו רם ונישא, אך כשתכה בו הרוח ותכופף אותו, לא יחזור למצבו ומקומו, אלא ישבר.

 

ההיסטוריה שלנו רצופה ברוחות קשות אשר איימו לעקור אותנו מן השורשים.

 

כאשר פקדו את העם צרות וגירושים, גזירות של מושלים ועריצים, תמיד ידענו כי הדבר זמני וחולף, והתקווה לעתיד הטוב יותר החזיקה את כולם. עמים אחרים ידעו גם הם ימי זוהר, כיבושים והצלחות, אך משנהפך הגלגל, לא עמדו ברוחות הסערה שפקדו אותם. הארזים הגדולים נשברו ואבדו בתהום השכחה ההיסטורית.

 

וזוהי הנהגה טובה לא רק לחיי הכלל, אלא גם עצה ראשונה במעלה לפרט. בעת גזירה יאמץ אדם לעצמו חשיבה זו, יתכופף, יכניע עצמו, לא ישבר, אלא יתכופף, ובעבור התקופה הקשה יחזור ויזקוף גוו, ימשיך את חייו בשמחה וטוב לב.