העולם הקטן שלהם

לכעס אין שום מקום כאשר מדובר בחינוך ילדים. כעס בבית מראה על שלטון עריץ. על רודנות. אתם יודעים מה קורה בסופו של דבר לשלטון כזה?

אחת הטעויות הטראגיות של הורים, היא המחשבה שהילדים שלהם מעצבנים ומצערים אותם בכוונה תחילה. הורים כאלה לעיתים אף מפתחים שנאה לילדיהם (זה נשמע מזעזע אבל זה קורה!). ההורה מצפה מהילד להתנהג ואף להיות מבוגר קטן. ההורים רוצים שילדיהם יבינו ויתחשבו בצרכים שלהם, אולם להורה שחושב רק על עצמו אין שמץ מושג מהו עולמם של ילדים.

תנו לילדיכם לפרוח בעולמם הקטן. עם זה הרבה הורים יסכימו, אבל הבעיה היא שההורים שוכחים שפעם גם הם היו ילדים, הם שכחו את העולם הקטן הזה, עולמם הקסום של הילדים, לכן היום, כבוגרים, הם מרוכזים רק בעצמם ובדרישותיהם, ואז הם פשוט הורסים את עולמם הקסום ונפלא של ילדיהם.

לכן, הורים יקרים, ברגע שתעצרו את מרוץ הדרישות התובעני הזה ותתחילו להתבונן בכנות בדרישותיכם, תגלו חוסר הגינות משוועת אותה אתם מפגינים.

דבר ראשון אותו תגלו מתוך התבוננות זו – שהילד שלכם בכלל לא התכוון או מתכוון לעצבן, או לפגוע בכם. תבינו, גם, שזאת טעות לקויה מיסודה.

דבר שני – שימו את עצמכם בצד השני של המתרס, עימדו אתם במבחן הדרישות שלכם מילדיכם. האם אתם מגלים התחשבות בצרכיהם של אנשים אחרים, כפי שאתם מצפים מילדיכם כלפיכם? האם באמת הצלחתם להתגבר על היצר הרע שלכם, או על תאוות הגוף והחומר, כפי שאתם דורשים מילדיכם? תחשבו על זה…

לכעס אין שום מקום כאשר מדובר בחינוך ילדים (ובודאי גם לא כלפי מבוגרים!). כעס בבית מראה על שלטון עריץ. על רודנות. אתם יודעים מה קורה בסופו של דבר לשלטון כזה? ברגע שהאוכלוסייה הנעשקת והנרדפת מצליחה להגיע להזדמנות בה תוכל למרוד, היא מורדת.

בזמנים קשים אלה לפני משיח, כאשר הפיתויים ברחוב רבים מאוד והיצר הרע משתמש בכל סוגי הנשק כדי להרוס את נשמותיהם של הצעירים, הורים רבים – ואני מדבר גם על הורים "דתיים" – שולחים אלי מכתבים ומספרים לי, כי ילדיהם סרו מדרך הישרה, מדרך התורה. אז זאת היא התשובה שלי אליכם – הילד, מאז היותו רך בשנים היה חשוף לכעס ועריצות מצידכם. הילדים הללו חוו התעללות מילולית, או חשו מאוימים מפני הכבשן היוקד, מאותו כור היתוך בו יצטרכו לעבור בגלל כל טעות קטנה שלהם. מכיוון שהוריהם "הדתיים" מייצגים את התורה, לכן בעיניים שלהם, עיני ילדים, הם רואים ומסיקים את המסקנה האחת ויחידה – "מי צריך דת כזאת? עריצות ורודנות כזאת?" הם רואים את ההורים שלהם לא פעם במצבי רוח רעים, לרוב כועסים, דבר שמאוד אופייני בבתים בהם חסרה אמונה, לכן הם לא רוצים שום חלק בדת כזאת.

הורים רבים שוכחים שהם בעצמם היו פעם ילדים. הם מוציאים את כל התסכולים שלהם על הילדים. הם מסתכלים על הילדים כאילו היו מבוגרים – וזאת טעות נוראה מאוד. לא פעם הם חושבים ש"הילד שלי רק רוצה לעצבן אותי", או "הילד שלי אף פעם לא מקשיב לי" – שאלו הן טענות לקויות מיסודן.

על ההורים לבחון ולבדוק היטב את דרישותיהם מהילדים: לפעמים הם דורשים מהילד ללכת לישון ברגע זה ממש, בזמן שהילד בכלל לא עייף. הם דורשים שהילד ישב זקוף וישר על הכסא כשאוכלים, והילד הוא בכלל טיפוס קופצני ואנרגטי. כאשר הילד לא מבצע את דרישות ההורים ולא עונה על ציפיותיהם, אז ההורים מקבלים זאת באופן אישי ומתחילים לחשוב מחשבות שונות ומשונות על הילד שלהם, מחשבות שלא קשורות או נוגעות לילד כלל. יש לו, לילד, את עולמו הקטן שהורה המרוכז רק בעצמו ובדרישותיו לא מסוגל להבחין בו, או שהוא בכלל לא שם אותו לנגד עיניו. לכן, הוא עובר על כל הטעויות המוזכרות בכל ספרי החינוך. כאשר הורים מנסים לתת דוגמא או להשליט משמעת מבלי להבין את הילד, דעו לכם שאין זה חינוך כלל. חינוך לא יכול להיות מושתת על כוחניות. אדרבא, אילוץ וכפייה מובילים בסופו של דבר לתגובה הפוכה מצד הילד.

אני יודע שעד עכשיו, הסברתי את דבריי בצורה חדה שאינה משתמעת לשתי פנים, מכיוון שבדברים אלה מצאתי חשיבות רבה לעורר את ההורים, דבר שיסייע להם בצמיחתם האישית כהורים. אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה האישית היומית שלנו, תפילה שכולה נועדה לצמיחה אישית והתעלות, היא הבקשה להתמלא ברגשות חיוביים, ממש בסטוקים עצומים, עבור ילדינו, ולבקש מהשם יתברך שידריך ויוביל אותנו בדרך הנכונה והאוהבת, המתחשבת והתומכת, בנתיב ההורות הנכון.

אם נסכם נקודה זו, נציין שוב – שהטעות הטראגית שהורים עושים, ושבדרך כלל מובילה לסדרת טעויות רבות ונוספות, היא לקיחת התנהגותו של הילד באופן אישי. בעזרת השם, אני מקווה שהרחבנו די הצורך בנקודה זו ואף נשנן אותה וניישם אותה, מתוך לימוד ורצון לשפר את חינוך הילדים. מכאן נעבור לנקודה הבאה.

לאלה מכם ששמעו את הדיסקים שלי העוסקים בשלום בית, אני מניח שהבנתם שלתוכחה וביקורת אין מקום בכלל בבית. רבי נחמן הזהיר אותנו מאוד על עניין זה – להימנע מתוכחות וביקורות על הסובבים אותנו, ובמיוחד בתוך הבית – על היקרים לנו. לכן, הנקודה השנייה בה נעסוק היא: לביקורת ותוכחה אין מקום בחינוך ילדים, במיוחד כשאנו באים לחנך את ילדינו מתוך אהבה.