תוכניות וביצוע – פרשת השבוע שופטים

כל מועמד מכיר את התחושה הזאת.
תקופת ה"בטרם", כאשר הוא מכשיר
עצמו לעלות לתפקיד, רצופה תוכניות
וכוונות טובות לשפר, לייעל, לחדש
ולשנות. ואחר כך???

פרשת שופטים

"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכּהֲנִים הַלְוִיִּם".

כל מועמד מכיר את התחושה הזאת. תקופת ה"בטרם", כאשר הוא מכשיר עצמו לעלות לתפקיד, רצופה תוכניות וכוונות טובות לשפר, לייעל, לחדש ולשנות. כל כולו שקוע ברעיונות, קבוצות דיון וסיעור, והכל למען התפקיד שבדרך. כיצד יעשה/ימלא אותו במרב ובמיטב שבו.

ואחר כך???

התורה מצווה את המלך: "… והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת…". שואל בעל ה"כתב סופר" בספרו על התורה: מדוע לא נכתב "והיה בשבתו", הרי רק כאשר הוא מלך מחויב הוא במצוה ייחודית זו? מדוע נכתב כאן "כשבתו"?

ועונה על דרך הרעיון, מלך זה אף הוא מלא כוונות טובות כנאמר לעיל. הוא ייטיב עם העם, יפעיל תוכניות חומש ועשור וכו' וכו'. אחר כך כאשר הוא על כס המלכות, יש דברים נעימים ומפנקים אחרים – קבלות פנים, נסיעות ומסעות בחו"ל, קוקטילים ועוד. ולאט לאט כל תשומת הלב מופנית אל מאווייו האנוכיים. וכאן קוראת התורה למלך – זכור את תקופת טרום המלכות. כשבתך על כסא המלכות, הישאר תמיד באותן שאיפות ורעיונות מוצדקים ועשה הכל להגשימן.

כל המקבל תפקיד, נושא אישה (חתן וכלה דומים למלך ולמלכה), ראוי שישנן מסר זה לאושרו כל ימיו.