הצד השני של הגדר

בעל אחד, שהחל להתקרב לדרך
התורה והמצוות ועם הזמן רק
התחזק בדרכו, הגיע אלי עם בקשה
מוזרה: "כבוד הרב, תברך אותי
בבקשה שאתגרש מאשתי!"

ערך ועיבד: הרב אליעזר רפאל ברוידא

הצד השני של הגדר – פרק 1

לא פעם, כאשר הבעל רוצה להתעלות בקיום התורה והמצוות אשתו מתנגדת לכך. גם במצב כזה עליו לדעת ששלום-הבית עולה על הכל! מכיוון שזאת התחייבותו הראשונה כלפי חיי הנישואין. במצב כזה, עליו לעשות כל מה שהוא יכול ולהעניק לאשתו אהבה גדולה מאוד, ולשמור על הקשר ביניהם בכל דרך. אם הוא שומר על שלום-הבית שלו וחי בשמחה עם אשתו, ייפתח ליבה לדרך התשובה. בעזרת התפילה, סבלנות ושיחות הדדיות תוך רחישת כבוד אליה, הוא יצליח להתקדם בתהליך הרוחני כאשר אשתו לימינו.

לא משנה כמה מעורר השראה הבעל יכול להיות, וכמה הוא מלא בהתרגשות ורצון להעביר את ההשראה והתעוררות שהוא חווה לאשתו, עליו להיזהר מאוד ולשמור על שלום-בית בכל מחיר. על הבעל להימנע מלהטיח ביקורת ולהעיר לאשתו בכל דבר שנראה לו כחריגה ממצוות התורה, וכמובן לא להכריח אותה לקבל את דעתו והשפעתו עליה. הוא אף צריך לדעת לוותר על חלק משאיפותיו לזמן מסוים, ולו רק כדי לשמור על השלום ושלמות הקשר ביניהם.

גם אם עליו לוותר על מספר מטרות למשך זמן רב, עליו להתאזר בסבלנות. אותה דרך ארוכה, שכך נראית בעיניו, תתברר בסופו של דבר כדרך הקצרה לחיי שמחה, אושר ושלום. ה’דרך הקצרה’ של הפעלת לחץ על האחר, כדי שיקבל את השקפת עולמו ודרך חייו, מובילה רק אל הסוף המר והנכזב.

במהלך שנות עבודתי עם זוגות רבים ובהשכנת שלום בית ביניהם נתקלתי, לדאבוני, במספר לא קטן בכלל של מקרים מסוג זה. הנה אחד מהם:

בעל אחד, שהחל להתקרב לדרך התורה והמצוות ועם הזמן רק התחזק יותר ויותר בדרכו, הגיע אלי עם בקשה מוזרה: "כבוד הרב, תברך אותי בבקשה שאתגרש מאשתי!"

הכרתי אותו היטב, וידעתי גם שאשתו היא אישה טובה. הייתי המום מעצם הבקשה המוזרה הזו ושאלתי אותו: "למה? מה קרה? איזה פגם מצאת באשתך שאתה רוצה להתגרש?"

והוא השיב: "תראה, כבוד הרב, לאחרונה אני מתחזק מאוד ואני רוצה לחיות חיים של תורה ומצוות על כל המשתמע מכך, ואשתי בכלל לא מבינה אותי. היא לא מוכנה להשתנות ולא רוצה לחזור בתשובה. אנחנו כל הזמן מתווכחים. למשל, אני מנסה לחנך את הילדים בדרך התורה אך היא לא תומכת בי. אני רוצה שהיא תצטרף לשיעורי תורה לנשים, אבל היא לא מוכנה לשמוע על זה ואינה מסכימה כלל. בקיצור, ככל שאני מנסה לחזק אותה, זה לא הולך. היא מהווה מניעה בתהליך הרוחני שלי, בדרך בה אני רוצה לעבוד את השם. אני לא רואה שום מוצא למצב מלבד גירושין, ולהתפלל שאמצא אישה שרצונה ושאיפותיה יהיו כמו שלי".

שאלתי אותו: "בני, יש לך אמונה?"

"בודאי", הוא השיב.

"אז אם יש לך אמונה", אמרתי לו, "למה אתה צריך להתגרש? אמונה היא תפילה – בכל יום עליך להתפלל במשך עשר דקות ולבקש מהשם יתברך שייתן בלב אשתך את הרצון להסכים איתך ולהיות לך לעזר. ובינתיים, אל תעיר לה ואל תבקר אותה, אל תנסה להשפיע עליה בשום אופן. רק האר לה פנים, פעל מתוך אהבה אליה. אני מבטיח לך שתוך זמן קצר היא תתחזק בעצמה ואפילו תשמח ותהיה מאושרת בעבודת השם שלך".

השיב לי הבעל: "אבל כבוד הרב, היא לא מוכנה לחזור בתשובה, היא רוצה רק את העולם החומרי וגשמי הזה. אישה צריכה להקשיב לבעלה! הדבר ברור לי כשמש – היא לא האישה האמיתית שלי (כלומר הזיווג שלו), אחרת הייתה מתחזקת יחד איתי".

"לדעתי, ההתנהגות שלך מעידה על חוסר סבלנות משווע", השבתי לו. "אתה חייב להאמין שכל המניעות שיש לך הן משמים, והן נועדו לגרום לך להתפלל על כל דבר שתגיע ותשיג ברוחניות. משמים מונעים אותך, כך שתזכה להתעלות בתהליך הרוחני הזה בהדרגה ובמתינות, כדי שלא תתקדם במהירות ובחוסר זהירות. אתה חושב שאשתך היא המונעת ממך את זה? השם מונע ממך וזה רק לטובתך – כדי שתשיג כל דבר במתינות, צעד אחר צעד, שתתפלל ותתקדם במידה הנכונה בכל שלב. התהליך יכול להיראות איטי, אולם יהיה תקין ובריא. כל מה שאנו משיגים ללא תפילה וללא הכנות ראויות גורם רק לנזקים".

"חכמינו אומרים", המשכתי, "’כאשר אדם עושה את רצונו של השם, אפילו האויבים שלו נכנעים בפניו’, באומרם לנו ש’האויבים שלו’ הכוונה היא לאשתו. אמרת שאתה אדם מאמין? אז תאמין שאם השם רוצה שתשיג דבר מסוים, הוא ייתן לך אותו, ואף אחד בעולם לא יוכל לעצור אותך מלקבל אותו. אתה חושב שאשתך היא המניעה, שהיא המונעת אותך? אולם האמת היא, שמבחינה רוחנית אתה עדיין לא מוכן לשלב הזה, לא עשית את ההכנות הנכונות כדי לחיות כפי שאתה רוצה. עליך לעבוד עוד. חז"ל מלמדים אותנו (פרקי אבות ב, ד): ‘עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך’. אם באמת תבטל עצמך ורצונך ותעשה את רצון השם, הוא יעשה את רצון אשתך כרצונך, וזה כלל ברור וידוע, כפי שהמשנה מסבירה. אין לך שום היתר לחשוב שאשתך היא זו שעוצרת אותך, משום שאין דבר כזה שאדם כלשהו – שהוא חלק מהשם – יכול למנוע ממך משהו, מכיוון שאין אף אחד מלבד השם".

ניסיתי לדבר על ליבו בדרך זו, אבל הוא לא היה מעוניין בכלל להקשיב. הוא רצה לפרוץ קדימה ולנהל חיי תורה ומצוות עם אישה שתלך לצידו ובדרכו. המחשבה (ואולי המסקנה, אבל כך או כך שתיהן מוטעות מיסודן) שהתרוצצה בראשו הייתה, שאין שום סיכוי שאשתו תחזור בתשובה. הוא כבר החל בהליכי הגירושין.

הדבר ממש ציער אותי וניסיתי שוב פעם למנוע אותו מהצעד הפזיז הזה. הפצרתי בו, "זה לא מצער אותך לאבד אישה כל כך טובה? בנית יחד איתה את ביתכם ועברתם כל כך הרבה ביחד. יש לכם ילדים משותפים. אחרי הכל היא אישה טובה שמעולם לא מנעה ממך את מה שרצית לעשות. היא לא הפריעה למהלך חייך. אתה לומד ברוך השם, מתפלל, נוסע לקברות צדיקים, ועוד הרבה דברים. הבעיה היחידה שלך היא, שהיא לא מתחזקת, שהדרך בה בחרת לא מעוררת בה שום השראה או התעוררות. במקרה כזה, התפלל עליה! כמובן שעליך להודות לה על כל הדברים הטובים שהיא עשתה בשבילך, ולאהוב אותה. עליך להתפלל שהדרך בה בחרת תעורר גם אותה, דבר שבהחלט ישפיע על הילדים, שאף הם ירצו בזה".

אבל הוא לא היה מוכן להקשיב.

חשבתי לי בליבי, ‘איזה אדם אנוכי. כל מה שעומד לנגד עיניו הם רק הרצונות שלו ולא אכפת לו מאשתו ומהילדים. יום אחד הוא יצטרך לתת את דין וחשבון על הגאווה והאנוכיות הזאת, הוא עוד עלול לשלם על כך’.

ניסיתי פעם נוספת לדבר איתו ולנסות לשכנע אותו, "לפחות תחשוב על הילדים, הם ייפגעו בצורה נוראה מהגירושין האלה, אתה תפסיד אותם! הגירושין בשבילם הם דבר נורא, פגיעה איומה באמא שלהם – אתה עומד להתגרש ממנה בכדי להינשא לאישה אחרת. תקשיב לי: במקום להתפלל על הגט הזה ולמצוא אישה אחרת שתתאים לרצונות שלך, התפלל על אשתך והילדים, הענק להם שפע של אהבה, ובמיוחד לאשתך. אל תתגרש, ובטח לא מהסיבות הללו. זה ייראה לך בהתחלה שאתה מוותר, כביכול, על כמה דברים, אבל באמת, רק תזכה ליותר אם תקבל את השגחת השם עליך ותשמור על שלום-הבית שלך".

הוא רצה להתגרש. שום דבר אחר לא עניין אותו…