מסכת כרתות פרק ג משנה י-פרק ד משנה א

ג,י  אמר רבי עקיבה, שאלתי את רבי אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בעלם אחד, מה הוא–חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת.  אמר לי, חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר:  ומה אם הנידה, שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, חייב על כל אחת ואחת–שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת.  אמרתי לו, לא, אם אמרת בנידה, שיש בה שתי אזהרות, שהוא מוזהר על הנידה והנידה מוזהרת עליו–תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת.  אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח–שאין בה אלא אזהרה אחת, וחייב על כל אחת ואחת.  אמרתי לו, לא, אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן–תאמר בשבת שאין בה לא עכשיו, ולא לאחר זמן.  אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח.  אמרתי לו, הבהמה כשבת.

 

 

ד,א  ספק אכל חלב, ספק לא אכל, ואפילו אכל, ספק יש בו כשיעור וספק שאין בו, ואפילו יש בו חלב ושומן לפניו, אכל את אחד מהן ואין ידוע איזה מהן אכל, אשתו ואחותו עימו בבית, שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג, שבת ויום חול, ועשה מלאכה באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן עשה–מביא אשם תלוי.