מסכת כרתות פרק ג משנה ח-ט

ג,ח  שאלן רבי עקיבה, אבר המדולדל בבהמה, מה הוא.  אמרו לו, לא שמענו.  אבל שמענו באבר המדולדל באדם, שהוא טהור:  שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין–הולך לו ערב פסחים אצל הרופא, וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה, ותוחבו בסירה, ונמשך הימנו; והלה עושה פסחו, והרופא עושה פסחו.  ורואין אנו שהדברים קל וחומר.

 

ג,ט  ועוד שאלן רבי עקיבה, השוחט חמישה זבחים בחוץ בעלם אחד, מה הוא–חייב אחת על כולם, או אחת על כל אחד ואחד.  אמרו לו, לא שמענו.  אמר רבי יהושוע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.  ורואה אני שהדברים קל וחומר.  אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבה, אלא באוכל נותר מחמישה זבחים בעלם אחד, מה הוא–חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחד ואחד.  אמרו לו, לא שמענו.  אמר רבי יהושוע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמישה תמחויין בעלם אחד, שהוא חייב על כל אחד ואחד משום מעילה.  ורואה אני שהדברים קל וחומר.  אמר רבי עקיבה, אם הלכה, נקבל; ואם לדין, יש תשובה.  אמר לו, השב.  אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה את המאכיל כאוכל, ואת המהנה כנהנה, צירף את המעילה לזמן המרובה–תאמר בנותר, שאין בו אחת מכל אלו.