תן לעוצמה שלך לפרוץ!

מהעיר אל המדבר

רק בעשור הרביעי לחייו הגיע עוֹמַר בפעם הראשונה לעיר מודרנית. עד אז הוא לא יצא מעולם מתחומי המחיה של השבט הבדווי שלו אי שם במדברות ערב. כל מה שראה ושמע בעיר הגדולה סחרר אותו לגמרי. זה היה כל כך שונה מכל מה שהיה רגיל לראות.

לאחר מאמצים הצליח ליצור קשר עם בן דודו שהתגורר בעיר. למרות שבן הדוד היה מעורה בתרבות המודרנית, הוא לא שכח את נימוסי הבדווים ואת תרבות הכנסת האורחים וקיבל את בן דודו בלב פתוח ובכבוד מלכים כמיטב המסורת הבדווית. לאחר שעומר סעד את לבו במאכלים מסורתיים לצד מאכלים חדשים שמעולם לא טעם, התחיל לשאול שאלות רבות. בחייו לא ראה נורות חשמליות וכל שכן שלא ראה מוצרי חשמל מתקדמים. הוא נדהם מהמקרר מהתנור מהמיקסר ואפילו מהשירותים ומכירי הגז.

הוא כל כך רצה להביא גם למשפחתו שבמאהל את החידושים הגדולים שפרצו לתודעתו. הוא שהה בעיר תקופה מסוימת, עבד והתפרנס, עד שהצליח לקנות מספר מוצרי חשמל בסיסיים, ואפילו שקעים חשמליים קנה כדי לחבר את המוצרים אליהם. כאשר הגיע בחזרה למאהל, התקבץ סביבו כל השבט לראות את ה”ניסים והנפלאות” שהמוצרים האלה מחוללים, אבל לאכזבתו שום מוצר לא עבד, ועומר חש מרומה ומבוזה.

בהזדמנות הראשונה חזר לעיר לבן דודו וסיפר לו על התקרית. בן הדוד צחק ואמר לו: אח, יא עוֹמַר, אתה חושב שהמוצרים האלה עובדים בכוח עצמם? הם עובדים בכוח החשמל, בלי חשמל אין להם שום ערך…

קרא את הוראות השימוש

המכשיר והכלי היקר ביותר שלנו הוא הדיבור. הדיבור הוא כוח אדיר. מוות וחיים ביד לשון. דיבור יכול להשפיע על מיליארדי אנשים. למילה יש כוח לבנות וגם כוח להרוס. הדיבור הוא הכלי העיקרי שלנו לבטא את כל עולמנו הפנימי ולהתחבר עם הזולת, ומצד שני הדיבור גם משפיע פנימה על הנפש – “האמנתי כי אדבר”. לא לחינם האדם נקרא “מדבר”, ועיקר החיות שלו מתבטאת בדיבור כמו שמתרגם אונקלוס את הפסוק ביצירת האדם “ויהי האדם לנפש חיה” – “לרוח מדברת”.

אבל כמו מוצרי חשמל, שבלי חיבור עם נקודת חשמל חיה ופעילה, אין בהם כל ערך – כך גם הדיבור: בלי חיבור עם מקור החיים, אין בו שום חיות ושום חיים, והוא לא פועל את פעולתו העיקרית שלשמה נוצר: הדיבור נוצר כדי לחבר את האדם עם מקור החיים, עם הבורא ברוך הוא.

בספרי הקבלה מוסבר שגלות מצרים מסמלת את הגלות של הדיבור ושל התפילה. פרעה הוא העורף שסוגר מאחור על מיתרי הקול הנמצאים ב”מצרי הגרון”, שכנגד ארץ מִצרַים, ולא מניח לדיבור שהוא נשמות ישראל – לצאת. זה לא אומר שאבותינו לא יכלו לדבר. גם במצריים בני ישראל בוודאי דיברו זה עם זה, אבל הם לא יכלו לדבר עם ה’! לא להתפלל, ולא להודות, ולא לבקש – וזו הייתה כל הגלות.

כל מה שהיו יכולים לעשות היה רק להיאנח ולצעוק, שזה סימן היכר לדיבור כלוא, זה מה שנשאר לאדם שלא יכול או לא מצליח לבטא את עצמו בדיבור.

האמונה הגואלת

ובזמן גאולת מצריים נגאלה התפילה, והדיבור הקדוש יצא ממצרי הגרון. ולכן חג הגאולה נקרא “פסח” מלשון “פה סח” – הפה מדבר, הפה מדבר דיבורי אמונה ומספר בניסים ובנפלאות, והפה גם מדבר עם הבורא ומתפלל לה’.

אבל איך יצאה התפילה מהגלות בזמן יציאת מצריים? מה קרה? מה שקרה בגאולת מצריים היה גילוי אדיר של אמונה. בכל עשרת המכות התגלה שהבורא נמצא שולט ומשגיח, עד רגע השיא שהוא גילוי השכינה שהיה במכת בכורות. כך נתן בורא עולם לכל עם ישראל “מכת חשמל” אמונית שבעצם שחררה להם את כח הדיבור, ואכן זה היה הרגע שבו נכנע פרעה ושחרר את בני ישראל מתחת מרותו.

כי הסיבה העיקרית שבגללה אדם לא מצליח להתפלל היא חוסר אמונה, כמו שאומר רבי נחמן בלשונו המתוקה: “ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם ‘שמלוא כל הארץ כבודו’, והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה ושומע התפילה – ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאוד לכוון את דבריו”.

השיר אומר “מי שמאמין לא מפחד”, אבל אני כל השנים אמרתי “מי שמאמין מדבר עם ה'”. אם אתה מאמין שאתה בידי ה’ והוא היחיד שבידו לעזור לך ולפרנס אותך ולחתן אותך ולתת לך ילדים ובריאות ועצות טובות ולשמור עליך ועל הילדים שלך ולעשות אותך צדיק ועוד – אם אתה מאמין בזה למה אתה לא פונה אליו? למה אתה לא מבקש את עזרתו? הוא מחכה שתפנה אליו ותדבר אתו. הוא רוצה לתת לך ורק מצפה שתבוא אליו עם כלים, ואתה חולם?

ההיסטוריה חוזרת

יהודים יקרים, אנחנו עומדים בחג הפסח הקדוש. סיפורי יציאת מצריים הם לא סיפורים היסטוריים. אלא הם הסיפור של החיים שלנו בכל דור ודור, כמו שאומרים חז”ל שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים.

חוץ מפשטות הדברים שאדם באמת צריך להרגיש את יציאת מצרים בצורה חיה ומוחשית ולהעביר את התחושה לילדיו – מעבר לכך יש כאן עומק נוסף, שאדם חייב להבין שגם המציאות שלו היום היא בחינה של גלות מצריים. זה שאתה או את מתמודדים עם קשיים בחיים ואתם לא מצליחים לשפוך את הלב כמים נוכח פני ה’ ולפעול את כל הישועות שבעולם בתפילותיכם – זו הגלות הגדולה ביותר זה הפרעֹה והמִצרַיים הפרטיים שלכם.

ואתם צריכים גם לדעת שחג פסח הוא לא זֵכֶר למאורע היסטורי, אלא הוא זמן שבו בכל שנה ושנה ישנה אותה הארה של גאולה, ויורד לעולם מחדש אותו הכוח לגלות לאדם את האמונה ברמה הנעלה ביותר ולשחרר לו את הדיבור מהגלות, להפוך אותו מאילם רוחני למדבר אמיתי שיודע להתחבר בכוח הדיבור שלו למקור החיים ולהוריד חיים ואורה ושפע טובה וברכה לעצמו ולכל עם ישראל ולכל העולם כולו, כמו רבי חנינא בן דוסא שהיה יכול לעשות כל דבר בתפילתו וכל העולם ניזון בזכותו.

וההארה הקדושה הזאת נמשכת שבעה ימים. שבעת ימי השתלמות באמונה. סמינר לכל יהודי של חיזוק באמונה בה’ ובאמונה בכוח התפילה. ועל ידי זה ניתן להתחבר עם הכוח העיקרי והכלי העיקרי שלנו שהוא הדיבור, והעיקר להתחבר עם מקור הכוח שהוא הבורא ובכך להפוך את הבורא למשפיע וחי ונוכח בחיים שלנו.

וכאשר מאיר על האדם אור הבורא, הוא מוגן ושמור. בליל הסדר השתוללה מגיפה נוראה בכל מצריים. מלאכי חבלה מילאו את הרחובות. לא היה בית שלא היה בו מת. אבל בתי בני ישראל היו שמורים מוגנים. כי כאשר הדיבור משוחרר, האדם מתחבר עם הבורא, ומי שמחובר עם הבורא – יש לו שמירה עליונה והוא מוגן ושמור גם בלב שדה מוקשים או בבור מלא בנחשים ועקרבים או במלחמות עולמיות כאשר כל העולם בוער.

זה הזמן להתחבר עם הכוח הגדול ביותר שלנו, ולהמשיך על עצמנו יציבות ורוגע וביטחון אמתיים בדור סוער. חג פסח כשר ושמח ורגוע לכל עם ישראל מתוך אמונה שלימה.