מסכת כרתות פרק ו משנה ו-ז

ו,ו  המפריש שתי סלעים לאשם, ולקח בהן שני אילים לאשם–אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים, יקרב לאשמו; והשני ירעה עד שיסתאב, ויימכר וייפלו דמיו לנדבה.  לקח בהן שני אילים לחולין, אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זין–היפה שתי סלעים יקרב לאשמו, והשני למעילתו.  אחד לאשם ואחד לחולין–אם היה של אשם יפה שתי סלעים, יקרב לאשמו; והשני למעילתו, ויביא עימה סלע וחומשה.

 

ו,ז  המפריש חטאתו, ומת–לא יביאנה בנו אחריו, ולא יביאנה מחטא על חטא:  אפילו על חלב שאכל אמש, לא יביאנה על חלב שאכל היום–שנאמר "קרבנו . . . על חטאתו" (ויקרא ד,כח), שיהא קרבנו לשם חטאו.