נחמן הקטן, פרק 7

נחמן הצטער לשמוע את דבריו
של יוסף, הוא לא יכול להיות חבר
של ילד כזה. אסור להפריע ולהציק
לילדים, זאת לא דרך ארץ וכך לא
מתנהגים. אבל הוא לא התייאש!

נחמן הקטן – פרק 7

נחמן הקטן רצה מאוד מאוד שיהיה לו חבר טוב, יחד יעבדו את השם. הוא רצה חבר צדיק, שירצה ללמוד יחד תורה ולעשות חסדים, להתפלל, לקיים מצוות ולעזור לחלשים. לכן, הלך לחפש לו חבר.

בנימוס פנה נחמן הקטן אל הילד הראשון שראה, ואמר: "שלום, קוראים לי נחמן, מה שמך?"

"שמי יצחק", השיב הילד.

"נעים מאוד", אמר נחמן, "אולי תרצה להיות חבר שלי?"

"כן, בודאי, נוכל להשתולל כל היום ולקפוץ, ניכנס לשלוליות ונשחק בבוץ".

"כן", אמר נחמן כדי לא להעליב את יצחק, אך בליבו חשב: ‘לא כזה חבר אני רוצה. אני רוצה חבר טוב וישר, שכל רצונו הוא רק ללמוד ולהתפלל, לעשות מצוות ומעשים טובים…’

נחמן אמר שלום ליצחק והמשיך בדרכו, לחפש חבר טוב. והנה, הוא מבחין בקצה הרחוב בילד נחמד בערך בגילו. נחמן פנה אליו ואמר: "שלום, שמי נחמן ומה שמך?"

"שמי יוסף", השיב.

"יוסף זה שם של צדיק, זה שם מאוד יפה. רוצה שנהיה חברים ונשמח ביחד?"

"כן, בודאי", השיב יוסף, "נצחק על ילדים ונפריע למבוגרים, וככה, נשמח ונשמח כל כך…"

נחמן הצטער לשמוע את דבריו של יוסף, הוא לא יכול להיות חבר של ילד כזה. אסור להפריע ולהציק לילדים ולא למבוגרים, זאת לא דרך ארץ וכך לא מתנהגים. הוא אמר שלום יפה ליוסף והמשיך בדרכו הארוכה.

נחמן הקטן לא התייאש!

לפתע, ראה ילד שקט ונחמד שעומד לו שם בצד, ‘נראה שהוא לא מפריע לאף אחד, אולי הוא החבר אותו אני מחפש…?’

הוא אמר שלום יפה ליוסף והמשיך בדרכו הארוכה. נחמן הקטן לא התייאש!