העסקה הכי טובה בעיר

המסע אל בריאות תקינה וטובה,
לימד אותי דברים רבים על חיי.
לזה אני קוראת העסקה הכי טובה
בעיר – שניים במחיר אחד!

זהו סיפור על איך תפילה, דיאטה ופעילות גופנית יכולות לפעול ולהשפיע על בריאות האדם, יותר מאשר הרופאים. ישנם מצבים רפואיים, כמו זה שהיה לי, שאינם נגרמים או נובעים ממחלה מוכרת או מוגבלות מסוימת של הגוף, אבל הם גורמים לכאבים וסבל נוראיים, עד כדי כך שהרפואה המקצועית אינה מסוגלת לתת מענה עליהם, מכיוון שלא תמיד ניתן לאבחן את הסימפטומים המתלווים אליהם, לכן גם לא ניתן לטפל בהם. את המקרה שלי הרופאים לא הצליחו לאבחן בצורה חד-משמעית ורשמית, אבל למדתי עליו בכוחות עצמי דרך רשת האינטרנט והמון ספרים שקראתי, והגעתי למסקנה שכל החומר הכתוב שנתקלתי בו אכן מתאים לסימפטומים אותם הגדירו הרופאים מהמחלה ממנה אני סובלת – ציסטות שמתפתחות בשחלות ולא ידוע ממה.

עד לפני מספר חודשים, את רוב ימיי ולילותיי העברתי בכאב מייסר שהתיש אותי. כן, פחדתי ודאגתי מאוד לגבי העתיד שלי, חששתי מהתוצאות וממה שעלי לעשות. עכשיו, אני יכולה לומר שמצבי הבריאותי טוב במאת האחוזים, ומדי פעם מופעים פה-ושם סימפטומים מתונים של המחלה, שעליהם הצלחתי להתגבר ולרפא את עצמי. זהו בהחלט נס עבורי, ואינני יודעת איך להודות להשם על השינוי המדהים שנעשה עם בריאותי. אם הייתי ממשיכה לסמוך רק על הרפואה, סביר להניח שהמצב היה רק מחמיר והסבל היה נמשך עד עצם היום הזה. הרופאים תיארו את הסימפטומים מהם סבלתי כמחלה חשוכת מרפא, וככל שעובר הזמן היא רק מחמירה ונעשית גרועה יותר ויותר.

הייתם מבקשים עזרה ממכונאי רכב שאומר לכם שאין שום תקווה לרכב, ולמעשה כל מה שהוא ינסה לעשות רק יחמיר את המצב? גם אני לא. אבל אנחנו יודעים שהשם יכול לעשות יותר מכל הרופאים, ואנו גם יודעים שידיעה כמו ‘אין תקווה’ או ‘אין מה לעשות’ אינה טובה. תמיד העדפתי להתמודד עם בעיות הבריאות שלי בעצמי, יותר מאשר לסמוך על רופאים שלא פעם אינם מבינים אותי ואת משפחתי. ומניסיוני, מציעים תרופות שלא פעם גורמות לנזקים או מחמירות את המצב.

לצערי הרב, כשנתקפתי פעמיים בחורף האחרון בהתקפי נשימה חריפים, לא השתמשתי בעצה שלי, אלא העדפתי להשתמש בסטרואידים שיקלו על הקושי בנשימה. לסטרואידים, כידוע, יש השפעה חזקה מאוד על הגוף. הם יכולים לגרום נזק באזור מסוים בגוף כשבאזור אחר יראה, לכאורה, שיפור. אחרי שני התקפי הנשימה שחוויתי והשימוש בסטרואידים, נעשיתי מותשת וחלשה יותר. ככל שהרגשתי יותר עייפה התעמלתי פחות. וגרוע מזה, אימצתי לתפריט האכילה שלי כמויות של דברים מתוקים, מכיוון שרציתי להגביר את האנרגיה שהם אמורים לספק לגוף. אבל המצב רק החמיר.

בהמשך חשתי כאבים עזים באגן הירכיים. בעבר, נהגתי לרוץ מיד לרופא עם הממצאים הללו וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה. אולם, מכיוון שמצבי הבריאותי רק החמיר, החלטתי שאני לא מעוניינת לקבל עוד טיפולים תרופתיים שרק יחלישו אותי. שלחתי מייל לרב ברוידא ושאלתי אותו מה עלי לעשות. כעבור מספר שעות, כשהסבל רק התגבר, הרעיון לרוץ לרופא החל להישמע טוב יותר, ולו רק כדי לקבל ממנו מרשם לכדורים המקלים על הכאב. אבל אז שוב עלתה וצפה הדילמה: מה יקרה אם הכדורים רק יחמירו את המצב?

לבעלי יש טלפון נייד שיכול לקבל הודעות דואר. כשישבנו בחדר ההמתנה התקבלה הודעתו של הרב ברוידא בנייד של בעלי, בה נכתב: "התחילי מיד בדיאטה המבוססת על אוכל טבעי בלבד, הורידי מהתפריט שלך אוכל-זבל, מתוקים ומטוגנים. שתי רק מים מינראליים ותה צמחים, והקדישי שעה אחת ביום לתפילה אישית". יצאנו מהמרפאה וחזרנו הביתה.

למחרת, התחלתי בדיאטה והרגשתי בריאה לגמרי! (אני לא אומרת לכם את זה סתם). התנתקתי לחלוטין מכל מיני הרגלים רעים, כמו אלכוהול וקפאין. הרגשתי שהנס התרחש בן רגע, התחלתי להרגיש את עצמי שוב, לא רק חופשייה מהכאבים, אלא מלאת מרץ ושמחה! לא הפסקתי להודות להשם על כך. ההרגשה להיות בריאה אחרי כל מה שעברתי הייתה פשוט מדהימה.

אבל השינוי הזה, למרות הדיאטה, לא החזיק זמן רב. למרות שהרגשתי עכשיו הבדלים עצומים מלפני הדיאטה, כמה מן הסימפטומים המוכרים לי מהעבר הופיעו שוב, ושוב הרגשתי אומללה וכואבת כמקודם. הרגשה זו התגלתה וחזרה על עצמה מספר פעמים עוד לפני שהתחלתי להרגיש טוב. דרך מחקרים, קריאה, רפואה טבעית או כל מיני עצות ורעיונות אקראיים שנקרו בדרכי, החלטתי לעשות סדרת שינויים כדי לחזור לבריאות תקינה. אך לאחר עיון מעמיק, גיליתי שמצב בריאותי האומללה ממילא יכול רק להחמיר: הטיפולים הרפואיים גורמים לנזק באיברים, שיכולים לגרום לעיוות בשרירים כתוצאה מכאב חזק.

אבל באותו זמן, הייתי פשוט חייבת לנסות כל דבר, או לא לנסות כל דבר, שיכול לעזור. היה זה בלתי אפשרי לדעת בצורה ודאית מה יעזור ומה לא, ואם כן – לכמה זמן. הדבר היחיד שהחזיק אותי היה הרצון והמחויבות שלי להבין מה השם מלמד אותי מכל מה שאני עוברת. הודיתי לו על היום בו הרגשתי טוב, והתחננתי לעזרתו ביום הבא. השמחה, כמובן, הייתה הדבר הקשה ביותר איתו התמודדתי, למרות הכאב ולמרות שזה נראה לא פעם כבלתי אפשרי.

סבל וייסורים, לא פעם, מרחיקים אותנו מהשם, והיו זמנים שהרגשתי נטושה, שמתעלמים ממני. למה השם עושה לי את זה? בדיוק מצאתי מקום עבודה חדש, שממילא נוכחותי בו הייתה מועטת בגלל המצב שלי. האם השם רוצה שאוותר על זה? אך למרות זאת, אני ממשיכה, בעזרת השם, במסע הבריאות הבלתי צפוי הזה, שהשם הציב בדרכי מבלי לשאול אותי, כשברוב הפעמים, כאשר דברים נראים לי כאסון ממשי, מסרים חשובים צצים מאי-שם ומהווים עזרה עצומה.

למשל, אני שותה מיץ אשכוליות מרוכז במיוחד כדי לשחרר הגוף, שלא רק נרגע מהתחושות הלא נוחות שהיו לי, אלא מהווה גם שיעור מהיר לבן שלי שהחל להתנסות במאכלים החדשים בביתנו: היה זה הטעם הכי מר שאפשר להעלות על הדעת, אבל ברגע שזה החל להשפיע על הגוף בצורה חיובית, התחלתי לאהוב את המיץ הזה באותה מידה ששנאתי אותו. גיליתי גם שריצה קלה מקלה על הכאבים באגן הירכיים, והתחלתי לשחק טניס עם בעלי. והנה, לא רק שלמדתי להבין מה זה שרירים בריאים וכיצד להתייחס לגופי, אלא גילינו מחדש, בעלי ואני, את הדרך שכה אהבנו לבלות וליהנות ביחד, דבר שחודשים רבים לא הצלחנו לעשות. לדברים מהסוג הזה אני קוראת העסקה הכי טובה בעיר – שניים במחיר אחד!

ביקשתי מהשם שארגיש טוב, והוא נתן לי את זה. ולא רק, אלא הראה לי כיצד עלי להתייחס ולטפל בגופי בצורה טובה יותר מבעבר. אני מאחלת לכל מי שקורא את דבריי, שיבין ויאמין שאפשר לפעול המון בדרך זו, הרבה לפני שמתחילים לפתח תלות בטיפולים שונים, שלא תמיד מתחשבים ברצונות שלנו, דבר שהשם יתברך כן עושה. כי מי יודע לאן היינו יכולים להגיע אם הייתה לנו עוד קצת סבלנות ואמונה?

הדבקות במסע סביב בריאות טובה, מבלי שארגיש בטוחה אם הניסוי הבא שאעשה יצליח, רק החמיר את המצב. לא קל להתמודד עם משהו כשהביטחון רופף, אבל לא הייתה לי ברירה למרות שזה היה קשה. לפעמים, הרגשתי שהשם ממש חייב אותי לרצות להמשיך הלאה. ופעמים, הרגשתי מיואשת. למזלי הרב, לא היה שום לחץ מצד הרופא שלי, אלא רק לחץ שבא ממני בגלל כאבים ואי נוחות. כאשר מצב מסוים מאובחן במשך תקופה ארוכה כדבר שלא ניתן לטיפול, אז פונים לקדוש-ברוך-הוא והוא מטפל בנו בלי תרופות. אנחנו כל הזמן ממהרים למצוא עזרה לבעיותינו דווקא בתחום הרפואה, ואני תוהה האם איננו מצפים מהרופאים יותר מדי. למשל, כאשר ילדינו סובלים מבעיות בלימודים או בהתפתחות, האם זה באמת עניין רפואי? תמיד חשבתי שכאב, במיוחד כשמדובר בכאב באחד האיברים הפנימיים, הוא עניין רפואי.

היום אני לא חושבת כך. אני מתמודדת עם מצבי הבריאותי, שרק מסתדר ברוך השם, עם שמחה ומרץ יותר מתמיד. כי לולא חליתי, לא הייתי מצליחה לדעת שאני מסוגלת להרגיש טוב כמו עכשיו. הדיאטה שלי מאוד שונה, בריאה ומאוזנת, גופי מתחזק יותר, ובמקרים בהם איני מרגישה טוב, כמו בעבר, לא רק שאני מבינה כיצד לחזק את השרירים, אלא מצליחה להגיע למצב בו אני מסוגלת להבין מהיכן הלחץ מגיע – מאיזו בעיה בחיי אני מתעלמת. היום אני גם יודעת שמצב בריאותי משקף את צורת חיי, לכן אני ערה יותר למסר שהשם מעביר לי.

ואני גם יודעת איך אדם מרגיש כשהוא נכנס לתוך החשכה ומצליח, בסופו של דבר, לצאת מהצד השני, כי השם עוזר לנו. רק תנו לזה צ’אנס. הטיפול של השם הוא העסקה הכי טובה בעיר.