עשיר אמיתי

משבר כלכלי יכול להשפיע בצורה חמורה מאוד על חיי הנישואין. אך למרות זאת, אנשים רודפים אחרי הכסף כשהם שוכחים את בן הזוג והילדים מאחור...

4 דק' קריאה

רבקה לוי

פורסם בתאריך 06.04.21

משבר כלכלי יכול להשפיע בצורה
חמורה מאוד על חיי הנישואין. אך
למרות זאת, אנשים רודפים אחרי
הכסף כשהם שוכחים את בן הזוג
והילדים מאחור…

בשבוע שעבר, כשהייתי במכולת השכונתית, פגשתי את השכן שלי. הוא לי שהוא פוטר ממקום עבודתו, בנוסף לעובדה הכואבת שאשתו פוטרה אף היא, מספר שבועות קודם לכן. לקראת אותו סוף שבוע, חברים שלנו קפצו לביקור, ועל כוס תה ניסינו במאמצים מרובים, אך נואשים, לייצב את התקציב הכלכלי שלהם. בכל חודש, כך הסתבר, הם הוציאו אלפי שקלים יותר ממה שהכניסו לחשבון הבנק.

התקשרתי לחברה שלי בלונדון שפוטרה מעבודתה לא מזמן; ובשיחה עם חברה נוספת התברר לי, שהיא שמנסה בכל כוחותיה למצוא עבודה ולהגיע עד כמה שאפשר לפגישות מסכמות בעניין. ואז, בסוף אותו שבוע, הכתה בי העובדה הקשה והמרה – שהמצב הכלכלי הקשה, שמורגש היום יותר מתמיד בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, פוגע גם באנשים שנמצאים במעגל הקרוב בחיי.

בעלי ואני מכירים את הרגשת הייאוש והדאגות שאנשים חווים בזמן משבר כלכלי: לפני שלוש שנים, כאשר היינו בפסגת העושר, מצאנו את עצמנו באותה סירה של חברינו.

בעלי פתח משרד עורכי דין וזה דווקא הלך לו לא רע בכלל, עד שהלקוח ‘השמן’ בעסק פשט רגל, כשהוא משאיר אחריו חוב של אלפי דולרים. על הכסף הזה ‘בנינו’ מאוד מכיוון שכבר בזבזנו אותו. באותו זמן, העסק שלי החל לצלוע, ומרווחים של 25,000 דולר הגעתי לרווחים של 500 דולר, כשכל זה קורה בן לילה…

באותה תקופה, בעלי ואני לא הכרנו ולא שמענו על המילה ‘אמונה’. אמנם שנינו היינו אנשים מאמינים באלוקים, אבל במבט לאחור אני מבינה שהאמונה שלנו הייתה רק מרחוק, אמונה שלא היה בה מספיק כדי לעזור ולהדריך אותנו בתקופה כזאת. אוי, כמה שטעינו…

כדי להפוך סיפור ארוך לקצר, יחסית, אומר, שהירידה המהירה שלנו מנכסינו והחובות העצומים שהצטברו, הייתה בעצם התחלת הקשר שלנו עם השם. בהתחלה, הייתי מאוד מוטרדת ומבולבלת ואפילו כעסתי על השם. לא הצלחתי להבין למה הוא לקח לנו את הפרנסה, למרות שהתמדנו במתן צדקה של 10% מהרווחים (מעשר), ובפרט כשמספר חודשים קודם לכן עשינו את הצעד הגדול בחיינו, ועלינו לארץ ישראל.

הרגשתי שמענישים אותי, ופשוט לא יכולתי להבין למה זה קורה. תמיד הייתה לי נטייה להרגיש מסכנה ואומללה, אבל ככל שעברו השבועות, מצאתי את עצמי גולשת לתוך זרועותיו של הייאוש, אבל בצורה מעוררת דאגה. לא הצלחתי להתעורר בבוקר, ושמחת החיים שלי פשוט נעלמה. שלום-הבית שלנו הגיע למתחים גבוהים, ותמיד האשמתי (בטעותי הגדולה) את בעלי בכל מה שקרה לנו ובמצב אליו הגענו.

מצב זה נמשך מספר חודשים, עד שהשם ברחמיו הפגיש אותנו עם מורה-הדרך וחברנו היקר, הרב אליעזר רפאל ברוידא. הגענו לפגישה עם הרב, והוא הסביר לנו עד כמה ברי מזל אנחנו ושכל מטרתו של השם – במשבר הכלכלי – היא רק לקרב אותנו אליו, וכמו שהרב אמר ובצדק, יש לנו המון סיבות מהן אפשר לשמוח. אנחנו בריאים, יש לנו ילדים מקסים ויפים וגם הם בריאים, ב"ה. אנחנו גרים בארץ ישראל. ויש לנו אחת את השני.

נדהמתי לגלות שיש כל כך הרבה סיבות מהן אפשר לשמוח, למרות המצב בו היינו.

לפני שהעסק שלי קרס, עבדתי סביב השעון, בסופי שבוע כשבכל יום אני עובדת עד השעות הקטנות של הלילה. במהלך בניית והקמת העסק שלי, ומבלי שאקלוט מה אני באמת עושה, מצאתי את עצמי בעיצומו של מרדף אובססיבי אחרי הכסף. וככל שהצלחתי, בעלי, הילדים וחיי הרוחניים – הושלכו הצידה והוזנחו.

באיזשהו מקום בתוכי, ידעתי שהדברים יוצאים מכלל שליטה והרדיפה אחרי הכסף לא תוביל אותי לשום מקום, ואם כן, אז רק למקום גרוע. נזכרתי שכתבתי פעם רשימה של דברים אותם רציתי לשנות בחיי, ברגע שאגיע לארץ ישראל. ציינתי לעצמי שאני רוצה שיהיה לי זמן להכין ארוחות אמיתיות לבני משפחתי, במקום לקנות אוכל מוכן או לאכול בחוץ, אני רוצה זמן ללמוד ולהגיע לשיעורים, שהיה לי יותר זמן עם הילדים, ואם אפשר גם לעשות חסדים עם אחרים.

אבל הייתי כל כך כבולה לרדיפה אחרי הכסף, עד שנלכדתי במעגל האשליות השקרי והכואב הזה. לא הצלחתי לראות שום דבר מעבר לגבולותיו. לא יכולתי לעזוב את העסק ואת הכסף שהוא הניב, לכן השם עשה צעד גדול ברחמיו, ולקח את העסק ממני.

באותו זמן כמובן שלא ראיתי את זה כפי שאני רואה היום. ותקופה לא קצרה אחרי שזה קרה, עדיין כעסתי על השם על שלקח ממני את מקום עבודתי. כשעבדתי, לא חשבתי על מה שאני עושה בחיי, לאן פניי מועדות ומהי מטרת חיי. אך ככל שהימים ‘נמתחו’ והפכו לשבועות, והשבועות לחודשים, והטלפון לא צלצל בכלל, הבנתי שלא אוכל להמשיך לשבת סתם כך ולחכות שהדברים יחזרו למצבם הקודם ה’נורמאלי’.

התחלתי לדבר באמת עם השם על כל מה שקורה לנו, אך אז הבנתי עד כמה הפנימיות שלי הייתה אומללה וחסרה, למרות חשבון בנק מלא ושמן. חיים ללא כסף הם ניסיון לא קל בכלל, בפרט כשבסופו של דבר נאלצנו למכור את הבית ברגע שלא עמדנו בתשלומי המשכנתא.

כי הבית הזה היה ברכה במסווה. קנינו את הבית שלנו במקום, שעם הזמן הבנו, שלא היה אידיאלי עבורנו, ובסופו של דבר עברנו למקום שהתאים לנו מכל הבחינות, הודות למכירה שנכפתה עלינו.

בנוסף, כשמכרנו את הבית, ערך הבית עלה ל-100,000 דולר – סכום שעזר לנו לכסות חלק גדול מאוד מהחובות שלנו. אולם השם עדיין לא סיים את הטיפול בנו. לבעלי ולי היו עדיין חובות גדולים לשלם מהעסקים, וכמובן שלא היה לנו שום מושג איך נשלם אותם. אך ברגע שעברנו למקום מגורינו החדש, תוך מספר חודשים השם סידר לי חוזה עבודה מדהים (לתקופה מסוימת) – אחרי חודשים של יובש – אבל זה בהחלט עזר לנו לשלם את שאר החובות. ולא רק! השם שלח לבעלי חבר שהיה מוכן לקנות את החברה של בעלי בסכום שיכסה את החובות שלו. ותוך חודש, לאחר שעברנו, גם בעלי מצא מקום עבודה נפלא בישראל.

עכשיו כשאני מסתכלת לאחור, אחרי שנתיים, אני מברכת את השם על כל הקשיים הכלכליים שהוא שלח לנו אז. כי אם לא, סביר להניח שהייתי עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה, במקום לבלות עם משפחתי האהובה ובמקום לחיות חיים פשוטים יותר, אך מלאים באושר עילאי עמוק ומשמעותי.

דבר נוסף נפלא שקרה לנו בזמן הזה הוא: בזמן שבעלי היה מובטל במשך שנה, הוא החל ללמוד בכולל, וזה בהחלט נתן לו חשק ללמוד ואף להעמיק במה שהוא עושה. פתאום הוא הבין, לאור העובדה המחרידה שהתגלתה לנו על עצמנו בעקבות המשבר, שכל מטרת חיינו אז הייתה רק להרוויח כסף, ושום דבר מעבר לזה! היום, ברוך השם, הילדים שלי שמחים יותר, וגם אנחנו, למרות שיש לנו פחות כסף לבזבז. וחוץ מזה, אנחנו חיים בקהילה נפלאה.

אבל הדובדבן שבקצפת הוא – העובדה שעכשיו אנו מתמודדים עם החוב הכי קטן שידענו מאז נקלענו לחיים עם המושג "חובות", למרות שיש לנו מקור פרנסה אחד.

אני מסתכלת שוב על הרשימה שכתבתי כשהייתי מכורה לעבודה, והיא נראית לי כמו חלום שהתגשם. אני מכינה ארוחת ערב מכל מה שאני מוצאת במטבח, ואפשר לומר שממש מכלום, ואני מאוד נהנית לעשות זאת. אני בבית כשהילדים מגיעים מבית הספר, והעובדה שלא עבדתי כל היום ואני לא מרגישה עייפה בכלל, משאירה אותי מלאת אנרגיות להעניק להם את כל תשומת הלב לה הם זקוקים. אני מבקרת חברות, אני מגיעה לשיעורי תורה, ואני יכולה להיות בבית ימים שלמים ולצייר (דבר שאני מאוד אוהבת לעשות) ולדבר עם השם. וכן, שלום-הבית שלנו המריא לגבהים נפלאים, וברוב הזמן אני פשוט מרגישה שאני ממש שמחה בחלקי.

נכון, השם לקח מאיתנו את העסקים, את החסכונות ואת הבית. אך בתמורה, הוא נתן לנו חיים מדהימים! אז אם אתם מתמודדים עם זמנים כלכליים קשים, דברו עם השם ובקשו ממנו שיראה לכם את הטוב שמסתתר במצב הזה.

ונסו להבין, כי עד כמה שזה נראה גרוע באותו רגע – הכל יתהפך לטובה! ותגלו שזה היה הדבר הטוב ביותר שקרה לכם.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. מקווה לטוב

כ"ה טבת התשס"ט

1/21/2009

מאמר נפלא! מחזק מאוד בעבודת ה’ ובעבודת המידות!! יישר כוח!

2. מקווה לטוב

כ"ה טבת התשס"ט

1/21/2009

יישר כוח!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה