הייתכן להכחיש את המציאות? – פרשת בשלח
כל חוקי הטבע משתנים. מצרים, האימפריה האדירה, מובסת וקורסת. עם שלם בן מיליונים יוצא אל המדבר, אל מציאות בלתי אפשרית...
כל חוקי הטבע משתנים. מצרים,
האימפריה האדירה, מובסת וקורסת.
עם שלם בן מיליונים יוצא אל המדבר,
אל מציאות בלתי אפשרית…
היציאה הניסית ממצרים הדהימה את כל העולם. האומות ששכנו באגן המזרח התיכון היו מוכות הלם. כל חוקי הטבע משתנים. מצרים, האימפריה האדירה, מובסת וקורסת. עם שלם בן מיליונים יוצא אל המדבר, אל מציאות בלתי אפשרית בדרכו אל ארץ כנען המובטחת לו על ידי אלוקיו.
ללא כל ספק, אירוע כזה מותיר את כל שומעיו תחת רושם כביר של עם בלתי מנוצח, הנעזר בכוחות על טבעיים השולטים בכל תחומי החיים. ההיגיון הבריא אומר שאין להתגרות בו ולהביאו לידי מלחמה, כי כל שיעמוד בדרכו עלול גם הוא לחוות את המכות הבלתי ידועות, וכפי שנחתו על מצרים.
אך למרבה הפלא קם עם במרחק רב מעם ישראל ויוצא לקרב. "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". ממרחק, ללא כל איום על רכושו, שטחו או עצמאותו, בוחר עמלק מצאצאיו של עשיו לבוא ולהלחם בישראל. בשעה שקומתם זקופה וידם רמה, דווקא עתה הוא מוצא עוז להלחם ולהוכיח לכל כי העם אינו בלתי מנוצח, וכי ניתן לצאת כנגדו למלחמה.
משל חכמים מתאר לנו במדויק: משל לאמבטיה רותחת שהעלתה הבל, והיו הכל יראים להיכנס לתוכה. משבא אדם ונכנס אליה, למרות שנכווה, צינן אותה בפני כולם. כך עמלק, הכל יראו ופחדו מישראל, אך כאשר יצא להלחם, הוכיח לכולם כי אין הם מעל הטבע, וכי ניתן להלחם בהם, ואף שנכווה – "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" – צינן אותם בפני עמי כנען, שאלמלי זאת לא היה איש עומד בפניהם.
ועל כן נענש עמלק כה קשה – "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים", ו"מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ללמדנו, כי העונש הנורא של ניתוק מהבורא, מקור הטוב והחסד, נגרם על ידי התעלמות מכל המציאות, והשנאה עתיקת היומין שבין עשיו ליעקב.
בכל דור יש המתעלמים מייחודו ומעלתו של עמנו, ויוצאים להלחם בו ולבטא את השנאה העתיקה. אך מובטחים אנו – כי "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור