התפקיד מחייב – פרשת יתרו

בתפקיד זה אין מקום להתפשר. גם
אם בתחומים אחרים לא ניתן לדרוש
את כל מאת האחוזים, ויש ויש…
והכישורים הנדרשים ממנו הם רבים
ולא רק מבחינה מקצועית!

פרשת יתרו

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרות"

בתפקיד זה אין מקום להתפשר. גם אם בתחומים אחרים לא ניתן לדרוש את כל מאת האחוזים, ויש ויש… אך בעל תפקיד של דיין או שופט חייב להיות מאה אחוז. הכישורים הנדרשים ממנו הם רבים, ואינם מצטמצמים בתחומי הידע ההלכתי והמקצועי בלבד.

וכך מונה הרמב"ם בהלכות סנהדרין את הדרישות וכישורי הדיינים: "… וצריך שיהא בכל אחד מהן שבעה דברים, ואלו הן: חכמה, וענווה, ויראה, שנאת ממון, ואהבת אמת, ואהבת הבריות להן (אהובים לציבור) ובעלי שם טוב" (פרק ב' מהלכות סנהדרין הלכה ז'). צא וראה שרק הראשונה היא החכמה והידיעה, שבה כמובן על הדיין להיות מופלג, אך ששת התנאים עוסקים בתכונות אופי: ענווה, אהבת אמת וכו'.

ברור לכל בר דעת כי אין נידון משפטי אשר ישווה בכל מאת האחוזים לסעיף כלשהו בספר החוקים, וכאן מקומה של האינטרפרטציה – ההשוואה בין נושאים ודימוי בין תקדימים וכו'. ללא טהרת לב, ענווה ואמת הרי תמיד תמיד המשפט יוכרע בהתאם לאישיותו של הדיין, וברור כי אם לא יעבוד על מידותיו יהא מושפע מכבוד, כעס, כסף, קנאה, מעמדו בעיני אחרים וכו', הרי פסיקתו ידועה לנו מראש.

(יש בנותן עניין לציין את הסקר ההשוואתי אשר הוכיח חד משמעית כי שופטים נוטים להקל בדינם של גברים, בעוד שופטות יחמירו עם הגברים ויקלו עם הנשים, וכן שופטים יהודים יחמירו עם ערבים ויקלו עם יהודים על אותה עבירה ובאותם סעיפי האשמה. ולהיפך, שופט ערבי יקל בדינו של נאשם ערבי, ויחמיר בדינו של יהודי).

הוסף לכך לחץ ציבורי שיוצרת התקשורת או טלפון מבעלי עניין אחר. והצדק איננו…

כמה צר כי דברים אלו אינם קריטריון בבחירת שופטי ישראל.

ועל כן אנו מייחלים: "השיבה שופטינו כבראשונה".