בחזרה על עקבותינו

כל אדם מגיע לעולם הזה כדי למלא
שליחות מסוימת, לכן הוא מוכרח לעבור
בכל המקומות שקלקל בהם בגלגולים
קודמים, לעמוד בניסיונות ולעשות
בירורים…

בגן הגעגועים – פרק 31

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

שלב הבירורים

כל אדם מגיע לעולם הזה כדי למלא שליחות מסוימת, לכן הוא מוכרח לעבור בכל המקומות שקלקל בהם בגלגולים קודמים, לפגוש אנשים איתם יש לו בירורים לעשות, לעמוד בניסיונות הקשורים לתיקונו ולתיקון כלל העולם. לכן אין מניחים לו להוציא את בת המלך עד אשר יסיים את כל הבירורים כולם.

השליחות והתיקון של האדם כוללים הן את חלקו האישי – כל מה שעליו לעבור ולתקן כדי לזכות לגאולה הפרטית שלו, והן את חלקו בגאולה הכללית – העבודה והעיסוק שלו בתיקון העולם, כפי שכותב רבי נחמן (ליקו"מ, ה): "כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז). נמצא, שכשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם…"

לכן, גם כאשר אדם יכול, לכאורה, להגיע לתיקון שלו, מעכבים ומפילים אותו לטובת שאר העולם. הוא צריך להתעכב עדיין בשבילם, לדאוג לתיקון העולם ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם.

נמצא, שרק אדם העוסק בתפילה על עם ישראל, בהפצה ובקירוב רחוקים – ואלה דברים שהם בנוסף לעבודתו האישית בתיקון מידותיו ובעסק התורה וכדומה, בהם הוא מחויב לעסוק על מנת לתקן את עצמו, הוא אף מסייע בגאולת הכלל – רק אז יכול הוא להגיע לגאולתו הפרטית.

אולם, אם אינו עוסק בגאולת הכלל הוא לא יכול בשום אופן לזכות לגאולתו האישית, ומהשמים יפילו אותו שוב ושוב ולא יניחו לו להצליח להוציא את בת המלך שלו. זאת, משום שהעיסוק בגאולה הכללית הוא חלק בלתי נפרד משליחותו של האדם בעולם, ובלא זה אינו יכול לתקן את עצמו ולהוציא את בת המלך שלו.

רבי נתן מברסלב אמר פעם: "המשיח שלי כבר בא!". רבי נתן זכה לגאולה הפרטית שלו וזה היה רק משום שעסק רבות בתיקון של עם ישראל. הוא ויתר פעמים רבות על עבודותיו האישיות לטובת הכלל. ובסוף ימיו אף אמר, שהוא מצטער על הפעמים שהעדיף לעסוק בתפילה ובעבודת השם בזמן שיכול היה לקבל עוד תורות ודיבורים מרבינו, שהיו בודאי לתועלת גדולה לכלל ישראל.

נפלתי? קמתי!

לכן, צריך כל אחד להבין שכל נפילה ונפילה שחווה במהלך חייו, אפילו אם היא באה בעקבות טעות שלו, כמו שמסופר על השני למלכות – היא מן השמים! ואסור לאדם לרדוף או להאשים את עצמו או את זולתו, דבר שיגרום לו להיות ממורמר והוא לא יהיה מרוצה מחייו ואז ייפול לעצבות ולייאוש מוחלט, כי אז, בודאי, יעזוב לגמרי את כל שאיפותיו ורצונותיו הטובים. לכן, הוא צריך להאמין ברצון מכיוון שהשם יתברך מסתכל רק על הרצון. ובנוסף, לא יעזוב את רצונותיו ושאיפותיו, אלא ימשיך הלאה לרצות ולרצות. ויעביר מדעתו לגמרי את מה שעבר – כי העבר אין, ומה שהיה היה, והעיקר הוא להבא – ללמוד מהטעויות שעשה ולהגביר את רצונותיו ותפילותיו, ואז יתחיל מחדש בכוח גדול.

כאשר אדם עומד בניסיון של הנפילה, ואינו נופל מדעתו, ומתחיל מחדש לרצות להגיע למטרה שלו – דבר זה חשוב מאוד אצל הקב"ה הרבה יותר מאשר לא היה נופל כלל!!! לכן, צריך כל אחד לזכור כלל זה היטב בכל נפילה או בכל כישלון שהוא חווה, ויתחיל מחדש לרצות, לכסוף ולהתגעגע, ולעשות כל שביכולתו כדי להתקרב אל השם יתברך ולעבודתו. וכאשר יעשה זאת מובטח לו שבודאי יגיע לתיקנו בשלמות.

התחזקות עצומה!

כל אדם צריך לדעת שברגע שהוא קם מהנפילה או הכישלון, הוא עושה נחת רוח גדולה מאוד בשמים מאשר לא היה נופל כלל. שהרי, בשמים הדבר הכי חשוב הוא הרצון, וכשאדם קם ומתחיל מחדש אז מתגלה שיש לו רצון אמיתי וחזק ללכת בדרך השם. ואילו לא היה נופל לא היה מתגלה הרצון החזק שלו.

זו נקודה שכל התשובה של האדם תלויה בה, כי כל אותם אנשים שנפלו מהתשובה, נפלו רק בגלל שהתגברו עליהם מניעות, קשיים, נפילות, ניסיונות וכדומה, והם לא התחזקו והתחילו מחדש ולא ידעו שבזה מתגלה הרצון האמיתי שלהם. הם גם לא ידעו שעל ידי זה יעלו במדרגות גדולות יותר אילו לא היו להם נפילות כלל, ולא ידעו שהשם יתברך רווה נחת רוח גדולה מההתחזקות שאחרי הנפילה. לכן – או שבעטו בכל או שהתייאשו מדרך התשובה.

אך אין זה אלא יצר הרע שבלבל אותם ושידר להם את ההיפך הגמור מהאמת לאמיתה. כי אדרבה, אם אדם יקום מהנפילה – לא רק שלא יפסיד כלום אלא יזכה להגיע למעלה גדולה יותר!

כאשר אדם מודע לכלל הזה, הוא משתחרר מהרדיפה העצמית ומההאשמות העצמיות, מהדימוי העצמי השלילי, מהעצבות והמרירות, מהייאוש, מהדאגות ומהמרה השחורה. שחרור זה מסייע לאדם להסתכל נכון על מה שעובר עליו והוא מתחזק מזה מאוד. הוא מקבל גישה חדשה לחיים וכוח להתחיל בכל פעם מחדש.

לפני שאדם נופל הוא חייב לעשות הכל כדי לא ליפול. אולם, לאחר שכבר נפל – עליו להתחזק ולהתחיל מחדש, ואין דבר יותר גדול מזה. וכאשר הוא קם ומתחדש – לא רק שהוא לא מפסיד דבר מהנפילה הזו, אלא הוא זוכה לתיקון גדול ויפה יותר מאשר לא היה נופל.

וכך מקובל בידינו מרבי אברהם בן רבי נחמן זצ"ל, שתיקון העולם שיהיה לעתיד לבוא, אחרי שיתוקן חטא אדם הראשון, יהיה גדול ויפה יותר מתיקון העולם שהיה אילו לא היה אדם הראשון חוטא כלל! וכשם שהדבר הוא בכלליות כך הוא גם בפרטיות.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)