אל תפחד מהענקים

זוהי דרכו של עולם. בחיים תפגוש
הרבה סוגים של אנשים וביניהם גם
את הגדולים במעלה והם ילעגו לך,
יאמרו לך שזה בלתי אפשרי. אבל
אל תפחד מהענקים, בסופו של דבר
הם יהיו לך לעזר.

בגן הגעגועים – פרק 34

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

אחר כך ראה אדם גדול מאוד, שאינו (גדר) אנושי כלל שיהיה אדם גדול כל כך, ונשא אילן גדול, שבישוב אינו נמצא אילן גדול כזה. ואותו האיש שאל אותו: מי אתה? ואמר לו: אני אדם. ותמה ואמר, שזה כל כך זמן שאני בהמדבר, ולא ראיתי מעולם בכאן אדם. וסיפר לו כל המעשה הנ"ל, ושהוא מבקש הר של זהב ומבצר של מרגליות. אמר לו: בודאי אינו בנמצא כלל. ודחה אותו, ואמר לו, שהשיאו את דעתו בדבר שטות, כי בודאי אינו נמצא כלל. והתחיל לבכות מאוד (היינו השני למלכות בכה מאוד ואמר), כי בודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום, והוא דחה אותו (היינו האדם המשונה שפגש, דחה אותו בדבריו ואמר), כי בודאי דבר שטות אמרו לפניו, והוא אמר (היינו השני למלכות), שבודאי יש…

השני למלכות מגיע בחיפושיו לדרגה כזו שהמניעות שלו כבר אינן מגיעות מתוך הגוף ומתאוותיו המגושמות, אלא המניעות ומתלבשות עכשיו בבני אדם, ולא סתם בני אדם פשוטים אלא באנשים בעלי מדרגות עצומות, כמו שמרומז כאן שפגש אדם גדול – בעל דעה ובעל מעמד – שנושא אילן גדול. כלומר, שהוא גם גדול בתורה מכיוון שהתורה נמשלה לאילן, ככתוב: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג).

רבינו הקדוש מלמד אותנו, שבני אדם הם המונעים הגדולים ביותר של האדם מנקודת האמת. במעשה זה רבי נחמן מרמז עד היכן מגיעה ההסתרה על עבודת האמונה הפשוטה. זאת, משום שהשני למלכות פוגש כאן בני אדם שאינם ‘קוטלי קנים’ כלל, אלא אנשים בעלי מדרגה גבוהה מאוד עד שיש להם שלטון על כל החיות, העופות ואפילו על כל הרוחות, כפי שנראה בהמשך.

בני אדם גדולים אלו אומרים לשני למלכות שהוא חי בטעות! אין בנמצא כלל הר של זהב ומבצר של מרגליות! הם בעצם אומרים לו: ‘סליחה, אבל אנחנו כבר הגענו למדרגות גבוהות ואנחנו אומרים לך שאי אפשר לחיות בהנהגה ניסית כזו של השגחה פרטית, עד שאין צורך בהשתדלות. זה לא אפשרי’. אולם, כמו שהסברנו במאמר "הר של זהב" – שאדם עם בטחון מלא הוא אדם ששבר וביטל את תאוות הממון בשלמות, עד שהוא מרגיש שאין הוא צריך לעשות שום השתדלות בפרנסה, וכל פרנסתו מעופפת לו כציפור ומתוך כך יכול להגיע לאמונה שלמה.

והשני למלכות עומד בניסיון! הוא לא מקשיב להם אלא מאמין בתמימות בדברי הצדיק – שהעיקר הוא האמונה הפשוטה, להאמין בפשטות שהשם יתברך זן ומפרנס כל בריה ובריה בחסד בלי שום דרך טבע! ובלי שום השתדלות, גם לא ברוחניות. אדם עם בטחון מלא מקבל את פרנסתו כשהוא צריך גם בלא תפילה.

בן העולם הבא

והעיקר הוא האמונה! משום שבנקודת הפרנסה מתבררת אמונתו של האדם, לכן כל האומר "אשרי יושבי ביתך" שלוש פעמים ביום הרי הוא בן העולם הבא, מכיוון שמוזכרת שם אמונת ההשגחה בפרנסה. ובגמרא נאמר: למה נקרא הלל הגדול? שיש בו פרנסה, שזה דבר גדול להאמין שהשם מפרנס, משום שבזה תלויה כל עבודת השם וכל תשובתו של האדם. כי זה ידוע – שהמניעה העיקרית שיש לרוב בני האדם על עבודת השם היא בלבולי הפרנסה, אולם אדם שמאמין באמונה שלמה שהשם יכול לפרנס אותו בסיבה קלה וללא השתדלות – הוא זה שיכול לעבוד את השם כראוי.

השני למלכות חזק בדעתו מכיוון שיש מאחוריו שנים של תפילות בהן הרבה על האמונה. כעת הוא מקבל את מה שציוותה עליו בת המלך בשלמות, כך שאין מי שיוכל להזיז אותו מהאמונה הפשוטה – שאין עוד מלבדו ומלוא כל הארץ כבודו. שהכל לטובה, שהכל מנוהל על ידי הקב"ה בצורה מושלמת ואין סיבה לשום דאגה או לחץ בשום עניין, מכיוון שהעיקר הוא לחיות באמונה, בתפילה, בשמחה ובתמימות.

אל תפחד!

כעת קורא יקר, עצור מעט והתבונן. לו היית פוגש אדם כזה בעל שיעור קומה, בקי בכל מכמני התורה ורזיה, בעל מופת ובעל מדרגה רוחנית והוא גם ממונה על כוחות הטבע והוא יכול לקרוא אליו את כל החיות, או את כל העופות והרוחות, בכל עת שירצה – איזו התפעלות הייתה מתעוררת בך רק מעצם העובדה שאתה רואה אותו מדבר עם החיות!!! ואדם זה היה אומר לך שכל הדרך שלך מוטעית, שאתה משלה את עצמך ואין לך שום אפשרות לחיות עם אמונה פשוטה בלי השתדלות כלל – בודאי שמיד היית מתבטל אליו בשלמות, כי מי אתה ומה אתה שלא תשמע בקולו…

אולם עלינו לדעת שעל נקודת האמת של הצדיק, שהיא האמונה הפשוטה והתמימה בתכלית, יש הסתרה גדולה מאוד, עד שמעטים הם הזוכים לאחוז בה. אפילו אנשים גדולים הנושאים אילן גדול – תורה גדולה, והם בעלי מופת ומחוללי ניסים – למרות שצריך לכבדם ולדעת שהם גדולים ממך, אולם אם אין הם מלמדים אותך את הדרך המתוקה של האמונה הפשוטה הם לא יכולים להדריך אותך! כל שכן שאינך צריך להתבלבל מהם כלל כאשר הם מונעים ממך מללכת בעצת הצדיק.

כי זוהי דרכו של עולם – מעטים הם המאמינים באמת בדרכה של התפילה ושל האמונה. לרוב, כאשר הם פוגשים אדם תמים, שרוצה באמת לדבוק בהשם באמונה שלמה ולהנהיג את חייו בתפילה ובתשובה, זה נראה להם מופרך ושטותי. הם לועגים לאמונתו – התבודדות? מי צריך את זה? זה "שייך לצדיקים". אתה צריך רק ללמוד תורה, תעשה מעט השתדלות, בקיצור – עזוב את השטויות האלה, זה בלתי אפשרי.

חסידים בפנסיה

רבינו הקדוש אומר, שישנם חסידים שהתחילו קצת לכנוס בעבודת השם ואחר כך נפלו מעבודתם. וכאשר הם רואים את בני הנעורים שנכנסים בעבודת השם, ויש להם התלהבות רבה להתפלל באריכות ובכוונה וכיוצא בזה, אז הם לועגים להם ומבזים אותם ומחלישים את דעתם כי עינם צרה בהתלהבות זו, ומכיוון שהם נפלו לכן הם רוצים שאף אחרים יפלו כמותם.

עקשן גדול

אך השני למלכות דבק באמונתו! הוא בוכה מאוד כאשר הוא שומע דברי כפירה מעין אלה – שחולקים על דרך האמת, והוא מתעקש מכיוון שהוא בטוח שיש דרך של אמונה פשוטה בעולם, והיא שייכת לכל אדם בכל מדרגה.

לכן חשוב לדעת, כי כאשר רוצים לקיים את דברי הצדיק אז מתגברים על האדם חולקים מבית ומחוץ. במצב זה על האדם להיות עקשן גדול ולהאמין בדברי הצדיק ללא סייג. אם הצדיק אמר שאפשר לבוא למדרגה זו או אחרת, ולעשות בעבודת השם דבר זה או אחר – בודאי שכל דבריו הם אמת ויציב ונכון ללא שום ספק כלל! לכן צריך להתעקש עד שמקיימים את דברי הצדיק בשלמות, כמו שמסופר על רבי נתן זי"ע שהיה מוסר את נפשו על כל עצה ועצה ועל כל דיבור של רבינו הקדוש. ואחרי כל שיעור שהיה שומע מרבינו, היה רץ ליער וצועק כל הלילה ומבקש מהשם יתברך שיזכה אותו לקיים את דברי הצדיק. לכן הוא זכה יותר מכל התלמידים, שהיו הולכים אחרי השיעור לביתם לישון או לשאר עיסוקיהם.

כאשר השני למלכות עמד על דעתו והתעקש שאכן יש הר של זהב ומבצר של מרגליות, ראו איזה פלא – אותו אדם גדול התבטל בפניו ובא לעזרתו. שוב אנו רואים יסוד חשוב זה – שכאשר אדם חזק בדעתו ומאמין באמת בדרכו אז כל המניעות הופכות לנעימות, כלומר לעזרתו, ואין זה משנה אם המניעות הן מהאישה, הבעל, ההורים או אפילו מניעות מרבנים חשובים, כי אם יהיה חזק בדעתו כולם יתבטלו בפניו ויבואו לעזרתו.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)