גשר האמונה

בלי הגשר הזה קשה מאוד לעבור
את העולם הזה, אומר רבי נחמן, לכן
על האדם להאמין כל הזמן שהבורא
אוהב אותו ורוצה רק לעזור לו. ואם
מישהו אומר לך אחרת, אל תאמין!

בשדי יער – פרק 33

ישנו כלל חשוב מאוד האומר: שהדבר הקודם לכל בזמן ההתבודדות הוא האמונה שהכל לטובה. עלינו להיפטר תחילה מההרגשה שמשהו לא בסדר ולחיות באמונה. לכן, כאשר אדם מודה גם על הדברים הטובים בחייו אך ובכל זאת נשארת בליבו תחושת מרירות מסוימת שמשהו לא בסדר, אז יתרכז בהודאה על עצם הדבר שמטריד אותו ועל ידי זה יגיע לאמונה שגם זה לטובה. כשאדם מקיים את הכלל הזה בהתבודדות, כלומר שמודה גם על הדברים שמעיקים לו ומצערים אותו, דבר זה נקרא, כמו שאומר רבי נתן, להשליך את השכל, להאמין שהשם הוא זה שמנהיג את העולם.

האמונה היא הגשר שבעזרתו נצליח לעבור את העולם הזה, ועל ידי אמונה פשוטה אדם זוכה ממש לכל המדרגות הרוחניות. לכן, גם כאשר אדם עדיין לא עשה תשובה שלמה ועדיין אין לו את הדעת שרבינו דיבר עליה: "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו וכו’", ואין לו זכות לראות שהכל לטובה ולהיות דבוק באמונה בשלמות, גם הוא, על ידי שמאמין בצדיק ולדבריו, יכול לזכות לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו.

לכן כותב רבי נתן (ליקוטי הלכות): "כי באמת אם היו הכל שומעים לקול הצדיקי אמת לילך בדרך זה להאמין תמיד בהשם יתברך שהכל לטובה וליתן שבח והודיה תמיד להשם יתברך בין בטוב בין ברע, כמו שכתוב: "בה’ אהלל דבר באלוקים אהלל דבר", בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגלויות לגמרי, וכבר הייתה גאולה שלמה"!

מובן מדבריו של רבי נתן שהוא לא תלה את הדבר בדעתו של האדם, שזו מדרגה שבאה רק כשהאדם מתוודה לפני תלמיד חכם על כל עוונותיו, אלא תלה את הדבר בכך שיאמין בצדיקים וישמע בקולם – להאמין בהשם יתברך ולדעת שהכל לטובה. כלומר, רבי נתן לא תלה את הדבר בדעת אלא באמונה הפשוטה. ובדרך זו לימד אותנו שכל אדם יכול להתחזק ולהאמין בצדיק האמיתי, ועל ידי זה לדלג את כל המדרגות כולן ולקבל הארה מדעתו של הצדיק שבודאי השיג עניין זה בשלמות. ואז, ידע גם הוא, למרות שפלותו ומדרגתו הפחותה, שהכל לטובה ויוכל להודות ולהלל את השם, כי אז יתבטלו ממנו כל הצרות והגלויות ויצליח לחזור בתשובה באמת.

אין שום ייאוש

וזה מה שאמר רבינו: "אין שום ייאוש בעולם כלל". ומדוע אין ייאוש? הלא ישנם פגמים שקשה מאוד לתקנם, ואדם שעשה עוון כיצד לא יתייאש? אך האמת היא, שאדם צריך להאמין שאם לא ייפול לעצבות או לייאוש ורק יתחזק בשמחה, אז יזכה באמת לעשות תשובה על אותו עוון קשה ויזכה לתיקון הרבה יותר יפה וגדול, מאשר אילו לא היה חוטא כלל. כי כך קיבלנו מרבותינו – שכל קלקול העולם, הן בכלליות – חטא אדם הראשון, והן בפרטיות – הפגמים שכל אחד ואחד מוסיף וחוטא לאורך כל הדורות, אחרי שכל זה יותקן ייעשה מזה דבר גדול ויפה הרבה יותר מאילו לא היה חטא כלל.

כעת מובן מדוע אין שום ייאוש בעולם כלל. אפילו אם אדם עבר על מה שעבר וחטא ופשע ח"ו, לא זו בלבד שהמצב לא אבוד, אלא אם יישאר בשמחה יזכה לתקן את הפגמים ויעשה תשובה על עוונותיו. ולא רק, אלא שהוא לא יפסיד כלל מהחטא אלא אף יבוא לתיקון גדול ויפה עוד יותר. אך כמובן הכל תלוי באמונה שלו במה שאמר הצדיק – שאין שום ייאוש בעולם כלל מכיוון שרק כך יצליח להישאר בשמחה ולעשות תשובה. נמצא, שכאשר אדם מאמין בדברי הצדיק הנ"ל אז לא יהיה לגביו שום ייאוש, והוא יזכה לתקן.

עניין זה מובא בגמרא, שקובעת שעל ידי תשובה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות. כלומר, שנוספים לאדם זכויות רבות יותר מאשר אילו לא היה חוטא כלל, כי אז היו לו רק את אותן מצוות שעשה. אולם עכשיו, כשחטא ועשה תשובה מאהבה, וזה קורה כאשר אדם לא נמצא בעצבות או צער כלשהו, יוכל לעשות תשובה משום שהוא אוהב את השם! ולא בגלל אינטרס כזה או אחר, אז באמת כל הזדונות הרבים שהפכו לזכויות מתווספים על זכויותיו הראשונות. ואם ישאל הקורא: כיצד אפשר לומר שאדם עושה תשובה מאהבה? התשובה לכך היא, שכל מי שמתבודד שעה ביום, בכל יום, אז הוא זוכה לעשות תשובה מאהבה, הוא הרי לא מחכה לעונש אלא מתעורר מעצמו, מאהבת השם, להתבודד ולחזור בתשובה, ואז בודאי נכלל במה שאמרו חז"ל: "כל העושה תשובה מאהבה – זדונות נעשים לו לזכויות".

דבר האמונה

זהו בעצם דבר האמונה הפשוטה: שאף אם ישמע האדם בת קול משמים, או שיתגלה אליו נביא כלשהו וכו’, ויאמרו לו שאין לו תקנה והוא אבוד ואין לו עולם הבא ח"ו, או שהשם לא אוהב אותו וכל מה שהוא עושה לא שווה כלום וכו’, כל שכן אם המחשבות שלו מטעות אותו בדברים מעין אלה – עליו להתחזק באמונה האומרת שהשם אוהב אותי! שהכל לטובה! ואין רע בעולם כלל!

לכן צריך האדם להגיע להחלטה ברורה שאף אם ישמע דברים כגון אלה, למרות הכל ירצה לעבוד את השם גם אם לא יקבל שום שכר ואף אם יהיה זה ללא שום התקדמות רוחנית. כל אדם שרוצה לזכות לתשובה עליו להיות חזק מאוד בנקודה זו משום שכך קיבלנו מרבינו הקדוש, שאי אפשר לעבוד את השם בלי ההחלטה שהוא עובד אותו גם בלי העולם הבא. ובפרט בדור הזה, שמאוד קשה לחזור בתשובה בלי לעמוד בניסיון של אלישע אחר, ששמע בת קול משמים שאמרה לו שאין לו חלק בעולם הבא והוא התייאש ופרש מהקדושה. אך אם היה חזק והיה מחליט שלמרות הכל הוא עובד את השם, ויהא זה גם בלא העולם הבא, היו מקבלים אותו לתשובה.

לכן כדאי לכל אדם שדברים אלה יהיו תמיד מונחים לפניו (כתובים על דף או במחברת קטנה כך שיהיו זמינים בכל רגע, או להדפיס מאמר זה שיהיה תמיד בכיסו) שגם אם יבוא נביא או מלאך ויאמר לו שהוא חסר תקנה, ישלוף מיד את הדברים האלה ויחזק את עצמו באמונה שהשם אוהב אותו תמיד ורוצה רק לעזור לו. כך יעשה גם בכל עת שעולות על ליבו מחשבות של ייאוש – יוציא מיד את הדף/מחברת, יקרא ויזכור מהי האמת!

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)