לא, זה לא שטויות

"אני לא יודע איך להיות בעל טוב"
המשכתי להתוודות בפניה. כי מי בכלל
לימד אותי להיות בעל טוב?! אף אחד!
ניסיתי להיות אחד כזה, אבל אף פעם
לא הצלחתי, תמיד נכשלתי…

כבוד הרב היקר, הרב שלום ארוש, שלום רב,

לפני מספר חודשים הגיע אל ביתי אדם שדיבר אנגלית רהוטה והציע לי את ספרך בגן האמונה. הוא אף ציין את שמו על גבי הכריכה, בפנים הספר, אבל לא הצלחתי לקרוא אותו. בכל מקרה, הוא חזר אלינו בסוף הקיץ ושאל אם קראתי את הספר. אמרתי לו שעדיין לא קראתי. על פניו נראתה אכזבה ואפשר גם לומר אפילו שהיה נראה כמי שנפגע, אבל הוא הציע לי ספר נוסף שלך, בגן השלום. אמרתי לו שאקרא אותו ואתקשר אליו.

הנחתי את הספר על השולחן, המשכתי בעיסוקיי וכך ושכחתי ממנו. אשתי ראתה את הספר יום אחד וקראה אותו במהלך השבת, מתחילתו ועד סופו. נשימתה ממש נעתקה ממקומה כאשר גילתה את העומק והתובנות הנפלאות שהצגת בספר על פנימיותה ונפשה של האישה. "אם כל בעל יאמץ את הספר הזה אל ליבו", היא אמרה לי, "לא יהיו נשים עצובות או לא מאושרות". היא יודעת על מה היא מדברת בגלל שהיא אחת מהן.

כמובן, לא רציתי לקרוא את הספר אבל ידעתי שאני רחוק מאוד מלהיות הבעל הטוב שאשתי ראויה לו. בבוקר, אחרי אותו יום שהיא קראה את הספר, היא סיפרה על צרכיה ורגשותיה, דברים בהם אף פעם לא נתקלתי או הרגשתי. היא נשמעה שונה ואחרת, ופתאום, הרגשתי דבר חדש שקורה איתי – הייתי מסוגל להקשיב לה בפעם הראשונה מאז נישאנו. אמרתי לה שאני ממש מפחד מהדינים הקשים שמחכים לי אם אכשל. ברגע שהודיתי בזה ופתחתי את ליבי בפניה זרם של דמעות פרץ מעיניי. אף פעם לא הייתי מסוגל לומר דבר כזה בעבר, כל שכן להודות בו כאמת שלי. "אני לא יודע איך להיות בעל טוב" המשכתי להתוודות בפניה. כי מי בכלל לימד אותי להיות בעל טוב?! אף אחד! ניסיתי להיות אחד כזה, בדרכי שלי, אבל אף פעם לא הצלחתי, כל הזמן נכשלתי והייתי אומלל.

ואז, לקחתי את הספר בידיי, ירדתי לחדר העבודה שלי והתחלתי לקרוא אותו. הייתה זו התחלה קשה עבורי, מכיוון שהיה לי קשה לקבל את מה שהרב מדבר עליו בספר – שכל מה שאשתי אומרת זה כאילו השם מדבר מתוכה ומעביר לי את דבריו.

למעשה, כשהתחלתי לקרוא את הספר בהתחלה, סימנתי לי הערת שוליים – "שטויות", באחד הדפים שקראתי. אך למרות הכל, לא ויתרתי והמשכתי לקרוא אותו. הלב שלי החל להתרכך כאשר הסברת את הצד של האישה – צרכיה, נפשה ופנימיותה – ותיארת כיצד זה בא לידי ביטוי בזמנים של משבר, ויכוחים, לא לקבל האשמה, לא להאשים את אשתי, תופעה של חילוף תפקידים – אישה במקום גבר. זאת הייתה ההתחלה של השינוי בתוכי. הנחת את דעתי וגרמת לי לראות הרבה דברים בצורה הגיונית, בדרך בה אתה מסביר את הדברים, שהיא הרבה מעבר להיגיון הפשוט.

היום אני נמצא בקריאה של מחצית הספר, לאחר שקראתי אותו כבר פעם אחת, ואינני חושב שמדובר בשטויות כלל (כפי ש'ציינתי' לי). זאת ברכה עצומה בשבילי. אני בעיקר אוהב את הידיעה שאני לא אמור לקבל מאשתי, אלא המטרה היא לקבל הכל מהשם ואז להעניק לה. אינני צריך כבוד, הכרה, שבחים או כל דבר אחר ממנה. אני מאוד שלם עם מה שהשם מעניק לי.

כשדעתי הפכה למבוססת יותר, ראיתי כיצד אשתי משתנה ובאה לקראתי. הכעס נעלם והיא הרגישה שהשינוי שחל בי הוא אמיתי ושאני בכלל לא מעמיד פנים בשום דבר.

דבר עמוק נוסף אותו אימצתי בחיי היומיום שלי, מתוך דבריך בספר, הוא בדיקה יומיומית של חיי הרוחניים. אני כבר לא מבלה את חיי ומחשבותיי בתאוות הגשמיות והגופניות. אני מרגיש שרוחי התחזקה מאוד ויש לי ציפיות נפלאות לגבי העתיד, כשאני סוף סוף מסוגל לגעת בחיי כגבר.

הארת לי את ההבנה שלי לגבי עצמי ואני ממש מצפה לחיבור שלי עם השם, כי אני יודע שאשתי תזכה בברכות בהן אני מתברך, ככל שהקשר ביני לבין הבורא מתהדק. אני יודע שבקרוב מאוד היא תדע שהיא לא צריכה כלום, כמו שאני יודע זאת לגביי. וכמו שהשם מספק לי את כל מה שאני צריך, כך אספק לה את כל מה שהיא צריכה. לא יחסר לה דבר מכיוון שסוף סוף אצליח לשים אותה במקום הראשון בחיי, והיא מתחילה להרגיש את זה בפעם הראשונה מאז נישאנו לפני 17 שנים!!!

השינויים קרו מהר מאוד מכפי שחשבתי, מכיוון שהתובנות היו כמו גלגל הצלה שפועל את פעולתו בו-במקום.

אני כל כך מודה לך כבוד הרב. אשתי לא מפסיקה להתפעל ולשאול 'איך גבר מגיע לתובנות כאלה עמוקות על צרכיה הנפשיים של האישה?' היא חושבת שאם כל גבר יקבל את הדרכתך, המלחמות יסתיימו וכולם יחיו בשלום.

היא צודקת.

כבוד הרב, הספרים שלך ממש קדושים, מלאים בתובנות מעשיות ואמיתיות.

בהערכה רבה אליך והמון תודה, מרטין מקנדה.