מסכת פרה פרק ב משנה ג-ד

ב,ג  יוצא דופן, ואתנן, ומחיר–פסולה; רבי אליעזר מכשיר–שנאמר "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב, בית ה’ אלוהיך" (דברים כג,יט), ואין זו ביאה לבית.  כל המומין הפוסלין במוקדשין, פוסלין בפרה.  רכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה, עבר בה את הנהר, קיפל עליה את המוסרה, נתן טליתו עליה–פסולה; אבל קשרה במוסרה, עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק, פרס טליתו עליה מפני הזבובים–כשרה.  זה הכלל–כל שהוא לצורכה, כשרה; לצורך אחר, פסולה.

 

ב,ד  שכן עליה העוף, כשרה.  עלה עליה הזכר, פסולה.  רבי יהודה אומר, אם העלהו, פסולה; ואם מעצמו, כשרה.