מסכת פרה פרק א משנה א-ב

א,א  רבי אליעזר אומר, עגלה, בת שנתה; ופרה, בת שתיים.  וחכמים אומרין, עגלה, בת שתיים; ופרה, בת שלוש או בת ארבע.  רבי מאיר אומר, אף בת חמש; וכשרה זקנה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר, שלא תפסל.  אמר רבי יהושוע, לא שמעתי אלא שלשית.  אמרו לו, מה הלשון שלשית.  אמר להם, כך שמעתי סתם.  אמר בן עזאי, אני אפרש:  אם אומר אתה שלישית, לאחרות במניין; וכשאתה אומר שלשית, בת שלוש שנים.  כיוצא בו אמר, כרם רבעי.  אמרו לו, מה הלשון רבעי.  אמר להם, כך שמעתי סתם.  אמר בן עזאי, אני אפרש:  אם אומר אתה רביעי, לאחרים במניין; וכשאתה אומר רבעי, בן ארבע שנים.  כיוצא בו אמר, האוכל בבית המנוגע פרס משלוש לקב.  אמרו לו, אמור משמונה עשר לסאה.  אמר להם, כך שמעתי סתם.  אמר בן עזאי, אני אפרש:  אם אומר אתה משלוש לקב, אין בו חלה; כשאתה אומר משמונה עשר לסאה, מיעטתו חלתו.

 

א,ב  רבי יוסי הגלילי אומר, פרים–בני שתיים, שנאמר "ופר שני בן בקר, תיקח לחטאת" (במדבר ח,ח); וחכמים אומרין, אף בני שלוש.  רבי מאיר אומר, אף בני ארבע ובני חמש, כשרים; אלא שאין מביאין זקנים, מפני הכבוד.