מסכת פרה פרק א משנה ג-ד

א,ג  כבשים, בני שנה; ואילים, בני שתיים.  כולם מיום ליום.  בן שלושה עשר חודש–אינו כשר לא לאיל, ולא לכבש.  רבי טרפון קוראהו פלגס; בן עזאי קוראהו נוקד; רבי ישמעאל קוראהו פרבר יגמא.  הקריבו, והביא עליו נסכי איל–לא יעלה לו מזבחו.  בן שלושה עשר חודש ויום אחד, הרי זה איל.

 

א,ד  חטאת הציבור ועולותיהן, חטאת היחיד אשם נזיר ואשם מצורע–כשרין מיום שלושים והלאה, ואף ביום שלושים; ואם הקריבן ביום השמיני, כשרין.  נדרים ונדבות, הבכור והמעשר והפסח–כשרין מיום שמיני והלאה, ואף ביום שמיני.