מסכת פרה פרק ד משנה ד-פרק ה משנה א

ד,ד  כל העסוקין בפרה, מתחילה ועד סוף–מטמאין בגדים, ופוסלין אותה במלאכה.  אירע בה פסול בשחיטתה, אינה מטמא בגדים.  אירע בה בהזיתה–כל שעוסק בה לפני פסולה, מטמא בגדים; ולאחר פסולה, אינו מטמא בגדים.  נמצא חומרה קולה.  לעולם מועלין בה, ומרבין לה עצים, ומעשיה ביום, ובכוהן, והמלאכה פוסלת בה–עד שתיעשה אפר.  והמלאכה פוסלת במים, עד שיטילו את האפר. 
 

 

ה,א  המביא כלי חרס לחטאת–טובל, ולן על הכבשן; רבי יהודה אומר, אף מן הבית הוא מביא, וכשר–שהכול נאמנין על החטאת.  ובתרומה, פותח את הכבשן ונוטל.  רבי שמעון אומר, מן הסדר השני; רבי יוסי אומר, מן הסדר השלישי.