הכבשה שברחה
השה הקטן המשיך לברוח רחוק. דוד הוריד מהר את הצאן לעמק
המוגן, אך לא הסיר את שתי עיניו מהטלה הקטן...
השה הקטן המשיך לברוח רחוק.
דוד הוריד מהר את הצאן לעמק
המוגן, אך לא הסיר את שתי עיניו
מהטלה הקטן…
דוד הילד הרועה – פרק 4
בכל יום הוליך דוד את הצאן אל העמק המופלא, שם היו יכולות הכבשים לאכול בהנאה.
דוד היה רועה רחמן ונאמן. הוא השגיח ושמר על העדר כל הזמן.
הוא היה רץ ומתבונן, בודק ומסתכל, שלא תיפצע אף כבשה מאבן או ממקל, שלא יזיקו חיות טורפות לצאן הנהדר. כן, דוד היה שומר היטב, תמיד היה נזהר.
ביום בהיר אחד, כשיצא דוד עם העדר למרעה, ברח טלה קטן אל עבר השדה.
הצאן ירד אל עבר העמק הירוק, אך השה הקטן המשיך לברוח רחוק, רחוק, רחוק…
דוד הוריד מהר את הצאן לעמק המוגן, אך לא הסיר את שתי עיניו מהטלה הקטן.
נשא דוד את שתי ידיו למעלה בתפילה: "אבא רחמן, בורא עולם, עזור לי בבקשה. שמור נא על העדר, ועזור לי בדרכי להציל את הטלה, שברח לו מעדרי. רחם עליו, אבי שבשמים, שומע תפילה, שלא יקרה לו שום דבר, שלא יאונה לו כל רע".
ביום בהיר אחד, ברח טלה קטן אל עבר השדה…
י"ח אב התשפ"ד
8/22/2024
רוצה להתחבר להדר
כ"ה ניסן התשע"ג
4/05/2013
תודה סיפור יפה (: תודה 🙂
כ"ה ניסן התשע"ג
4/05/2013
תודה 🙂