להגשים את חיי הנישואין

לא מעט אנשים אומרים לי שאין
להם בכלל על מה להודות, מכיוון
שחיי הנישואין שלהם הם לא בדיוק
גן של שושנים, בלשון המעטה.
למה? מה הם מפספסים בדרך?

להגשים את חיי הנישואין – חלק 1

באחת ההרצאות שנתתי בעבר, אמרתי לקבוצת האנשים הנשואים שנכחו בה, שאף אם פינו היה מלא שירה ושבח כמו אוקיינוס מלא במים, ולשוננו היו כמו גלי הים המגיעים עד לחוף, אף פעם לא היינו מספיקים להודות לבורא עולם על בן/בת הזוג שנתן לנו בחיינו – הבעל או האישה.

כל הנוכחים בהו בי, נראה כי לאף אחד מהם לא היה מושג מדוע מישהו בכלל צריך להודות על בן/בת זוגו. ואז שאלתי, האם מישהו מבין הנוכחים הודה פעם להשם על אשתו/בעלה? אף אחד לא הצביע. אדרבה, לא מעט אנשים יאמרו לך שאין להם בכלל על מה להודות, מכיוון שחיי הנישואין שלהם הם לא בדיוק גן של שושנים, בלשון המעטה.

תחשבו על זה רגע – כדי להוציא תודה אחת מילד בן חמש לא תצליחו גם אם תתנו לו יהלום ששווה עשר מיליון דולר. אבל אם תתנו לו סוכרייה על מקל, שעולה שקל-שניים, תהפכו לחברי הכי טוב שלו. למה?

ילדים חסרים את המודעות הרוחנית, כך שאינם יכולים להעריך את הפנימיות והמהות של דבר יקר-ערך אם הוא לא נותן להם סיפוק מיידי. באותו אופן, אדם נשוי שחסר את המודעות הרוחנית לא מצליח להבין את ערכו של בן/בת הזוג שלו בחייו (דבר שלא ניתן בכלל לעשות גם אם ינסה). לזה תוסיפו את שלוש העובדות הבאות: הראשונה – תיקון הנשמה הוא ההישג האדיר שאדם יכול להשיג בחייו. השנייה – חיי הנישואין הם הדרך הטובה ביותר להשיג את התיקון לנשמה. השלישית – בני הזוג שלנו הם יהלומים שלא ניתנים להחלפה אותם הכינו לנו במדויק, כמו חליפה אצל החייט, כדי לסייע לנו בתיקון נשמתנו. ולכן, כאשר בכל זאת מנסים לאמוד את ערכם אז היהלום חסר את הברק שלו. כשמבינים את כל זה, מי ירצה עדיין סוכרייה על מקל?

בעזרת השם, סדרת מאמרים זו תסייע לנו להעריך את בני הזוג שלנו ואת מוסד חיי הנישואין היהודי, ותעניק לנו את המפתחות לאושר בעולם הזה ובעולם הבא.

* * *

כראש כולל ללימודי הוראה באשדוד (מטעם מוסדות "חוט של חסד"), הבחנתי בתופעה מעניינת: התלמידים בעלי ההישגים הטובים לא היו בהכרח אלה שזכו בחכמה עילאית. לא פעם, תלמיד מבריק חולם בהקיץ על לימודים והצלחה עצומה מעבר לים אותם הוא רואה בעיניו הזגוגיות. אלה היו בדרך כלל הצעירים עם הקשיים הכלכליים, מלאים בלחץ בגלל חיי נישואים בעייתיים, וכל זה כשהם מנסים לעצב את תהליך חשיבתם ומשאירים מקום קטן מאוד ללימוד בפועל. מצד שני, אותם תלמידים עם מנת משכל ממוצעת-פלוס שנהנו משלום-בית היו משוחררים מדאגות ולחצים, לכן יכלו להשקיע את כל מאמציהם בלימוד.

שלום בית, הוא לא רק המפתח להצלחה בלימוד התורה. זהו המפתח להצליח בכל ניסיון ובכל תחום בחיים. על ידי שיפור שלום הבית אדם יכול להשיג סיפוק, שמחה ולממש את מירב הפוטנציאל הטמון בו, דבר שיתבטא בין השאר בלימודו.

כאשר הבנתי שהתלמידים שלי חסרים מאוד את הבסיס שעליו עומדים חיי הנישואין, בניתי מערכת שעות לימוד המורכבת משלוש שעות לימוד עם כל קבוצה – מחציתן לימודים ומחציתן דיונים – המוקדשת אך ורק לנושא שלום בית, זוגיות וחיי נישואין. תוך מספר שבועות האווירה במקום השתנתה מן הקצה אל הקצה – זועפי הפנים הפכו לחייכנים, והחולמים בהקיץ הפכו לבעלי הישגים מדהימים.

השיעורים שנתתי בנושא הצלחת חיי נישואין יהודים מוצלחים היו מושתתים על העקרונות שלמדתי ממורי ורבי הרב שלום ארוש שליט"א, שקיבל אותם מרבותיו, עקרונות ולימוד שעברו מדור לדור – מרבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב שהעביר לרבי נתן זי"ע וכן הלאה עד לזמננו.

המפתח להצלחה בזוגיות ובחיי הנישואין מוזכר כבר בזוהר הקדוש – הבעל מסמל את השמש והאישה את הלבנה. הלבנה מאירה רק מאור השמש המוקרן עליה, אין לה אור משל עצמה.

אם כן, הבעל חייב להאיר את אשתו, אחרת היא נידונה לחשיכה רוחנית ורגשית. מסיבה זו, האחריות הראשונית לשלום בית מוטלת על כתפיו של הבעל.

כיועץ לענייני משפחה וזוגיות, הבחנתי בכך שתשעה מתוך עשרה זוגות מגיעים לייעוץ הראשוני עם גישה האומרת: "קודם כל שבן הזוג ישתנה ואחר כך אני". כאשר מפנים את האחריות לבעל, אז גישה זו שוברת את המעגל האכזרי בו הכלב כל הזמן רודף אחרי זנבו. הרבה בעלים התנגדו לגישה ה’לא הוגנת’ הזו, כדבריהם, אבל במו עיניי ממש ראיתי כיצד היא פועלת, ואילו תוצאות מדהימות הניבה בכל מקרה בו טיפלתי.

השם ברא את העולם וטבע בו חוקים, כמו השמש המאירה את הלבנה, כך גם הבעל מאיר ומקרין על אשתו. אף אחד לא יכול להתעלם מחוקי הבריאה שהוטבעו בה כבר בראשיתה על ידי בורא עולם.

והיום, בנוסף לסדרת מאמרים זו, יש לנו את הספרים בגן השלום וחכמות נשים, מאת הרב שלום ארוש, שאף הם מסייעים בבניית חיי נישואין תקינים ונפלאים.