מסכת פרה פרק יא משנה ו-ז

יא,ו  כל הטעון ביאת מים–בין מדברי תורה, בין מדברי סופרים–מטמא את מי חטאת, ואת אפר חטאת, ואת המזה מי חטאת, במגע ובמשא.  והאיזוב המוכשר, ומים שאינן מקודשין, וכלי ריקן הטהור לחטאת–במגע ובמשא, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, במגע, אבל לא במשא.

 

יא,ז  כל איזוב שיש לו שם לווי, פסול.  איזוב זה, כשר; איזוביון, איזוב כוחלית, איזוב רומי, איזוב מדברי–פסול.  של תרומה טמאה, פסול.  ושל טהורה, לא יזה; ואם הזה, כשר.  אין מזין לא ביונקות, ולא בתמרות.  ואין חייבין על היונקות, על ביאת המקדש; רבי אלעזר אומר, אף לא על התמרות.  אלו הן היונקות, גבעולין שלא גמלו.