מסכת פרה פרק יב משנה ה-ו

יב,ה  [ד] המזה מחלון של רבים, ונכנס למקדש, ונמצאו המים פסולין–פטור.  מחלון של יחיד, ונכנס למקדש, ונמצאו המים פסולין–חייב.  אבל כוהן גדול–בין מחלון של יחיד, בין מחלון של רבים–פטור, שאין כוהן גדול חייב על ביאת המקדש.  ומחליקין היו לפני חלון של רבים, ודורסין ולא נמנעין, מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן, אינן מטמאין.

 

יב,ו  [ה] אוחז הוא הטהור בקורדום הטמא ובכנפו, ומזה עליו; אף על פי שיש עליו מים כדי הזיה, טהור.  כמה יהא במים, ויהא בהן כדי הזיה:  כדי שיטביל ראשי גבעולין, ויזה; רבי יהודה אומר, רואין אותן כאילו הן על איזוב של נחושת.