דוד לא כועס

לדוד היו עיניים טובות, הוא
ראה רק את הטוב שיש בכל אחד.
דוד היה מביט רק בטוב וביופי
של הבריות וראה את יופיין של
כל הנשמות…

דוד הילד הרועה – פרק 11

דוד היה יפה עיניים וטוב רואי בלבד. היו לו עיניים טובות, כי היה רואה רק את הטוב בכל אחד. הוא היה מביט רק בטוב וביופי של הבריות, והיה רואה את יופיין של כל הנשמות. תמיד חיפש לראות רק את הטוב שבכל אדם, וכך ראה גם באחים שלו, שיש בהם רק טוב כמו כולם.

לכן, זכה להיות דוד מלך המשיח. כי זו היא תכונתו – רק בטוב להשגיח.

כשההורים חזרו וראו את הבית נקי ומסודר, הם שיבחו אותו ואמרו: "איזה ילד מוכשר! כל הכבוד לדוד הילד הטוב והתמים, שעוזר תמיד בבית ומשמח את ההורים".

האחים של דוד עמדו בצד והתביישו. הם הבינו שהיצר הרע גרם להם שיטעו. הם ראו שדוד עשה מעשה טוב ונפלא, לכן, פנו אליו וביקשו סליחה. דוד חייך ואמר: "זה בסדר, שמחתי לנקות. אני מודה להשם שזיכה אותי במצוות".

אבל זה לא סוף הסיפור ילדים יקרים.

כאשר דוד התבונן וראה שזה מה שקרה, עמד והודה לקדוש-ברוך-הוא על העזרה. הוא ביקש מהשם שיזכה אותו להעביר על מידותיו, שיוותר כשפוגעים בו ולא יכעס עוד מעכשיו.

"זכה אותי, אבא, שאוהב את כולם. שאהיה תמיד סולח ומוחל למי שמצער אותי ומזלזל. תן לי, בורא עולם, להאמין רק בך, תן לי להבין שאלו רק השליחים שלך. שכל מה שקורה לי, גם אם זה לא כל כך נעים, בא רק כדי לתרגל אותי להאמין באלוקים".

כך התפלל דוד עוד מקטנותו, ותפילותיו עזרו לו בהמשך דרכו. הן עזרו לו שימחל על כבודו, שלא יכעס כשמישהו מעליב אותו. כי התפילות של האדם מלוות אותו תמיד, הן שומרות עליו בדרך מכל דבר מפחיד. ודוד, שהתפלל כל ימי חייו ממש מקטנותו, ראה שהתפילות שלו ממש שמרו אותו!

"כל הכבוד לך, איזה ילד מוכשר!…"